פרק 5 ופרק 23
פרק 5- פגישה ראשונה בין
הירשל לבלומה - הפגישה הראשונה היא בסימן השתיקה והמבוכה, הארץ הזדעזעה תחתיו. עולם
רומנטי (``אלף שנים``) בלומה נותנת יד להירשל, שלא הניח ידו מידה. ההתרחשות היא פנימית.
מתקיימות עוד שתי פגישות ביניהם. בשנייה
הירשל נכנס לחדרה, פושט ידו ליטול את ידה, היא יוצאת, הוא מניח את ראשו על מיטתה, בלומה מחליקה על ראשו, עולם רומנטי, ובשלישית בלומה מתחמקת ממנו. הירשל מטייל בלילות ליד בית עקביה מזל, אליו עברה לאחר שעזבה את בית הורוביץ, עם היוודע לה שעומדים להשיא את הירשל למינה.
קיימת אנלוגיה ניגודית בין שתי הפגישות- בחדרה כל היקום נמחה, ובשנייה נצטמצם העולם. בחדרה מניח ראשו על מיטתה, ובשנייה על כפות
המנעול. בחדרה שוכב דומם, ובשנייה בוכה והגשם יורד. בחדרה ליבו מתוק כדבש, ובשנייה עצור הלב ומבויש. בחדרה כל עצם חיותו ניעור בקרבו, בשנייה ברור לו שיחלה. בחדרה -בלומה יצאה וחזרה בשנייה בלומה נרתעת לאחור וחוזרת לבית מזל. בראשונה הירשל בחדרה, בשנייה מניח ראשו על כפות המנעול ובוכה. בשתיהן נותרו ריחות טובים לאחר העלמה של בלומה.
הפגישה ליד ביתה החדש של בלומה היא שיא היאוש, היא אחד מרגעי השיא של היצירה. הירשל מתגלה בפגישה כאנטי גיבור, הוא פסיבי ומודע לחוסר הפתרון שבמצבו ולחוסר יכולתו להשיג את בלומה.
הערה: חמשת הפרקים הראשונים עומדים על טיב הסיבוך. הירשל אוהב את בלומה, אבל אמו, יונה טויבר ואלוהים שבשמים יעשו הכול כדי שיתחתן עם מינה. משאלות הלב ורצון הפרט יהיו בעימות עם מוסכמות החברה.
פרק 6 – יונה טויבר השדכן
בתחילה רצה להיות רב, נתפס להשכלה וכתב מאמר שהתפרסם בכתב עת. אבל הצלחתו הייתה חד פעמית, מצבו הכלכלי הדרדר, נשאר ללא היתר הוראה וללא אחיזה בעולם ההשכלה והפך לשדכן. הוא אדם מקובל על הבריות, מבין את הזולת ומכוון לדעת אחרים. הוא מהווה דוגמה אישית לאדם שחי חיים מסודרים. הוא מאופיין באמצעות ידיו החלקלקות, החלקלקות היא חלק מאופיו. הוא נוהג לעשן, כסמל לביטחונו העצמי ולתחושת שלטונו בחברה. ערמומיותו מתבטאת בשתיקתו, תמיד הוא נראה כמסכים עם כולם, אולם משליט את רצונו. שמו מעיד עליו- הוא מעופף כיונה בין הבריות לזווג זיווגים. מאידך שמו אירוני- יונה היא סמל לשלום ואילו הוא מתואר כאדם שהורס כל מה שהבחורים מתכננים, לדמותו מתחברים פעלים אלימים: ``מכניס`` ``הורס``. באמצעות יונה טויבר מבקר המספר את החברה החורצת את גורלו של הפרט, וטוענת שהכול בידי שמיים. נמתחת גם בקורת על מוסד השדכנות, שאינו מתאים לחברה שמתיימרת להיות מודרנית וסוציאליסטית.