סיכום הרומן סיפור פשוט- ש"י עגנון חלק א'

סיפור פשוט/שמואל יוסף עגנון

1.פרקים 1-3-
פרקים אלו הם האקספוזיציה של הרומן, מידע על שתי המשפחות ועל כל מה שקדם לתחילת העלילה- משפחת הורוביץ,חיים מאיר, צירל ובנם הירשל, סוחרים בעלי חנות, ממעמד גבוה, ומשפחת נאכט הענייה, חיים, מירל ובתם בלומה. האבא איבד את פרנסתו, כל הימים קרא בספרים,ולמרות זאת אשתו אהבה אותו ,כל מה שעשה יפה בעיניה``. זהו בית חסר נכסים חומריים, אבל יש בו יחסי אהבה ורגישות הדדית. לאחר מותו חלתה אשתו ומתה, בלומה בתם נותרה יתומה, ובעצת שכניה עברה לבית קרוביה-משפחת הורוביץ.
תיאור שתי המשפחות הוא על דרך האנלוגיה הניגודית.
הרקע של הדמויות עוזר לנו להבין את הדמויות על כל השינויים שקורים להן, להבין את המבנה הנפשי של גיבור הרומן, הירשל. הרומן הוא רומן ריאליסטי- פסיכולוגי- חברתי, לכן כדי להבין את התנהגות הדמויות, ובעיקר זו של הדמות הראשית, יש להבין את הרקע המשפחתי החברתי ממנו צומחות הדמויות,שהן תוצרים של המציאות בביתן. .

חשוב לציין שפרק א` פותח ומסתיים במכאוב. בסיומו יש ניגוד בנפשו של הירשל בין ``יש אומרים`` שכל הכאב בעולם הוא בגלל הפער בין עשירים לעניים, שלהם אין זכות קיום בחברה מעמדית כמו בשיבוש(תפיסה חברתית), ובין דעתו האישית של הירשל, שכל מה שקורה לאדם צריך להיות מלווה במכאוב. ייסורי הנפש, הם חלק בלתי נפרד מכל מה שקורה לאדם. יש פער בין נגלה למדומה, בין הכלל לבין הישות האמיתית של הפרט. זוהי התרסה של נער בגיל העשרה נגד החברה, שרואה את הנגלה ולא את מה שנסתר מן העין, את הלב. זו הסיבה שלא השיאו את הירשל לבלומה שאהב, אלא למינה העשירה.

צירל- מאופיינת כגרגרנית, אוהבת לאכול, אינטרסנטית(סוחרת ברגשות הקונים), אינה בקיאה בעבודות הבית, היא אישה נעדרת נשיות, לא גילתה לבנה אהבת אם, לא בהיותו תינוק ולא בחינוכו. היא אינה מראה לבנה חיבה, כדי שלא יהיה מפונק כבן יחיד, ובמהלך הרומן מתברר גם שלא שרה לו שירש ערש בילדותו.היא מכוונת את הירשל- לא מניחה לו ללמוד כדי שלא ישתגע, כמו אחיה,ומכניסה אותו לעבוד בחנות. את רוב זמנה היא מבלה בחנות, ובאה הביתה לאכול ולישון. היא חסרת אמפטיה למצבה הטרגי של בלומה, מנצלת אותה כעוזרת, נותנת לה בגדים משומשים, ואפילו לא משלמת לה.
היא אישה פקחית ביותר, מוצאת את סיפוקה במלאה את תפקיד ראש המשפחה בפועל. היא הקובעת בבית. הבית קרוי על שמה, בית שבו הכסף נותן את הטון. היא פקחת, ערמומית, ממולחת, ממלכתה היא החנות, פה היא חיה ופה הוא ביתה האמיתי.

ברוך מאיר- היה עוזר בחנותו של אביה של צירל. כיוון שלצירל היה אח משוגע, ו``קללה`` רובצת על משפחתה, אביה שחשש שלא ירצו להתחתן איתה, חיתן את בתו עם עוזרו הנאמן. ברוך מאיר היה צריך להינשא למירל קרובתו,אבל הממון של צירל עיוור את עיניו.בנפשו נותר ברוך מאיר שמש, והוא מקבל בהכנעה את החלטותיה של אשתו. הוא סוחר מצליח, חייו נוהגים כשורה, מתאים את עצמו לחברה, נכנע לגמרי לאשתו, מנסה לחזר אחרי אשתו ולאהוב אותה, כי יודע שהיא הסיבה לעושרם ולהצלחתם. הוא שומע לאחרים וחסר רצון משלו. הוא מאופיין בפאסיביות שלו. אוהב את בלומה, ואינו נוהג בה מנהג אדון ,מביא לה תמיד מתנה מנסיעותיו.
בית זה שבני הזוג `` עושים כסף`` וכשהם לבדם בחנות הם שותקים וסופרים את כספם, אינו משעשע את הלב, ואינו מעודד צמיחה והתפתחות. המספר אומר ``בית שאינו עשוי לשעשע את הלב``.

כבר כאן מראה לנו המספר, שבחברה הקיימת הבחירה האישית האירוטית אינה קובעת. בראש ובראשונה גורמים רחוקים מן האהבה ,כמו מעמד וכסף, קובעים את גורלו של האדם.
הנורמות של החברה דורסות כל רגש פרטי ובחירה אישית. המספר אינו מאשים, אלא מצניע בקורת חברתית על מנהג זה, שהכסף קובע השתדכות וחורץ גורלות.

הירשל ובלומה בפרקים אלו

הירשל- אינו חכם ופיקח כאימו. כשגדל קצת, כבר מתחילה בו הכניעה ``עושה כל מה שאבותיו אומרים``. ציפו שיהיה רב, הלך ללמוד תורה, לאחר מכן, במצוות אימו נכנס לעבוד בחנות. הוא הולך לבית חבורת ציון לא לשם ציונות, אינו אידיאליסט ואינו פעיל.
בלומה- נערה מופנמת, ביישנית, חרוצה, שתקנית ומסתגרת. על אף שהשכירה את ידיה לאחרים, אומר עליה המספר שנשמתה בת חורין- חופשייה. היא בקיאה בכל עבודות הבית, ובעלת כוחות על- טבעיים- אין פינה בבית שידה אינה מגיעה אליה.
המפגש הראשון בין הירשל ובלומה הוא ``אוראלי``- הירשל טועם מעוגיותיה של בלומה ואומר לאימו שהן טעימות.טעם עוגיותיה של בלומה ילווה אותו גם בעתיד. (בלומה היא תחליף לאימו?)
גם הירשל וגם בלומה הם בנים יחידים להוריהם, שניהם אוהבים לקרוא, בלילה אור דולק בחדרם. המספר אומר ששניהם מחומר אחד נקרצו. היא בבחינתתאומתו, כי אביה היה אמור לשאת את אימה. אומללות הצעירים ברומן, חוסר האפשרות לממש את אהבתם מקורה באומללות הוריהם, שלא הלכו אחר ליבם. אנו מצפים שיהיה תיקון לעיוות שקרה לאבותיהם, מירל וברוך מאיר שאהבו זה את זה ולא נישאו בגלל כספה של צירל, אבל העיוות עובר גם לדור הבנים.


פרק 4- תיאור דמותה של בלומה

בלומה פורחת כשושנת העמקים. דימויים רבים קשורים בדמותה. תפוח שנפל מהעץ.איבריה מלאים, היא זריזה, תנועותיה קלות, גלום בה סוד נפלא. היא מסתורית חידתית.היא מתוארת כקדושה, מפה לבנה על השולחן, אור הנר דולק והיא קוראת.
מוטיב האור והנר מאפיינים אותה.
הירשל קולט את בלומה בכל חושיו, תבנית בלומה קבועה בליבו. צופה ומביט בה כל היום. רוצה לחבק אותה אך מתבייש. יש קונפליקט בין שכל לרגש. נשים גורמות להירשל למצוקה. נתן עינו באישה- נבוך, הסיר עינו ממנה- חסר. הוא בעל עכבות מיניות, מדמיין שהוא מתקרב לנשים, אוחז בידן, שומע קולן, אך מתבייש ממחשבותיו. `` ידיו ריקות וליבו מלא``. בשעה שעומד לפני בלומה רגליו רועדות, הוא מגמגם, ליבו מלא ברגשות אליה, אבל פיו אינו אומר דבר.



סקירות נוספות אודות סיכום הרומן סיפור פשוט- ש"י עגנון חלק א'