זר לקרקע

זר לקרקע – ריצ'ארד באך
מאנגלית: שלומית הנדלסמן, הוצאת כנרת כשטייס הוא גם סופר, אפשר לקרוא מה עובר בראשו של טייס אמריקאי בזמן טיסה מעל אירופה, כשבבטן מטוסו פצצות.
ריצ'ארד באך שייזכר לנצח בזכות "ג'ונתן ליווינגסטון השחף", תיעד את שעות הטיסה הרבות שלו ואת חוויותיו כטייס צבאי במטוסו החד מנועי. כשעולמו מצטמצם בו ובמטוסו הקט, לא ייפלא איפוא, שקשר אמיץ נוצר בין השניים. יש לו נשמה, למטוס, וגם שם: היא. ריצ'ארד מכיר כל צפצוף, כל רשרוש וכל שיגעון של מטוסו – ול"היא" יש הרבה מאוד שגעונות.
למען האמת, "היא" מתוסבך לגמרי. כל טיסה בו, מלווה בנגינה קבועה של יבבות, חבטות, נהמות, ציוצים ועשן, ואלה נחשבים לנורמליים. "היא" יעשה כל דבר בשבילו הגיבור, אבל טעות אחת מצידו – והוא, כלומר "היא", יהרוג אותו בקור רוח וללא נקיפות מצפון.
למרות יחסי הערכה והאהבה ההדדיים, כאשר הטייס באך מצליח במשימותיו – הוא לוקח את כל הקרדיט רק לעצמו.
במרחבי האור העצומים, אירופה נראית לו ארץ מצויירת, רחבת ידיים, 'מקומטת' בדרום על ידי הפירנאים, ובמזרח – על ידי האלפים. לדידו, אירופה היא מקום קטן ומעורר רחמים, שבו הוא יכול לטוס מעל אנגליה, הולנד, לוקסמבורג, בלגיה, צרפת וגרמניה. הכל למטה נראה כמו חצר משחקים קטנה.
לפעמים הוא נסחף מעל לענן הנוטה על צידו, ומרגיש כאילו המציאות כולה היא חלום בעל קצוות רכים ופרומים. אור הכוכבים יורד ומציף את השכבה העליונה של הערפל, והוא נינוח בבריכה עמוקה של אור אדמומי ומביט החוצה אל העולם הקר והאידיאלי אשר בילדותו כינה אותו "שמיים".
השמיים נמצאים שם לכולם, אך רק מעטים מחפשים אחריהם. הם עשויים צבע, חום וקור, חמצן ועלי יער ואוויר מתוק ואוויר מלוח ואוויר צח ורענן שמעולם עדיין לא ננשם. ולעמלה הוא מרגיש חופשי, הנשמה שלו אינה כבולה לגוף ששוקל שמונים וחמישה קילו. הכוחות שיש לו דומים לכוחות שיש לאלים.
יש קטעים יפים בספר, כמו הסיסמה שמסכמת את גישתם של טייסי קרב באשר הם: אנחנו יכולים לנצח כל אחד בכל מקום בכל משחק שירצה, על כל סכום שהוא יכול לספור. יש גם קטעים משעממים. אבל לפחות למדתי דבר חשוב אחד: את ההבדל בין מטוס סילון למטוס חד-מנועי.
מטוס סילון פירושו זוהר ותהילה, ופטפוט מלאכותי של אדם, שהיה רוצה לדעת משהו על מטוסי קרב. הטסת סילונים היא שליחות לסופרמנים ולגיבורי-על, שחקני קולנוע חתיכים ונועזים. הטסת מטוס חד-מנוע היא רק עבודה לא רעה, שמאפשרת לשהות בחברת העננים, לטוס במהירות גבוהה ממהירות הקול, או לדפוק טנק או בית כלא ולהופכו לערימת לבנים ופלדה לוהטת תחת ענן עשן שחור.