העיר והבית – נטליה גינצבורג
מאיטלקית: אלון אלטרס, הוצאת הספריה החדשה
כשסיימתי לקרוא את "העיר והבית" ניסיתי לחשוב
על שמו: העיר והבית. על איזו עיר מדובר? רומא של
איטליה או פרינסטון בארצות-הברית? והבית, האם זהו הבית שאותו עוזב גיבור הספר, בעוזבו את עירו ומולדתו, או שמא הבית שבו היתה מתכנסת חבורת הידידים שלו? לבית יש איזו משמעות, כמו גם לעיר, אבל זו שולית וזניחה בהשוואה למה שמתרחש בכל העולם שמחוץ לבית ולעיר.
יום אחד מחליט ג''וזפה שאין לו עוד מה לעשות באיטליה. עבודתו בעיתון נמאסה עליו, הקשר שלו עם בנו היחיד רופף, ועם החברים הוא שומר רק על קשרי מכתבים. זהו ספר של מכתבים. לוקח זמן עד שמבינים את הקשר בין הכותבים, שלכולם שמות איטלקיים זרים, לבין ה''יורד'' מארצו ומעירו, וכן את הקשרים בינם לבין עצמם. רובם מכירים את כולם, וכך הדיווחים מאנשים שונים מגיעים לג''וזפה שבפרינסטון ומצטלבים, כך שמתקבלת תמונה ברורה על
ההתרחשויות.
בטרם עזב ג''וזפה, התרחש מעט מאוד בחייו ובחייהם של האחרים. אבל אחר כך, באותן שנתיים שלוש של התכתבויות, הפך קצב ההתרחשויות לרצחני ממש, תרתי משמע. יש שתי חתונות, שני גירושים (לא של אלה שנישאו), נולדים שלושה תינוקות (שאחד מהם נפטר בן יומו), נפטרים שני אנשים (בעצם שלושה אם לוקחים בחשבון את מותו של אביה של אחת מכותבות המכתבים). ולקינוח יש גם שתי רציחות. ואז זה נגמר. ואחרי כל האירועים האלה החליט מי שהחליט, לקרוא לספר "העיר והבית".