בלונדיניות ברגדורף – פלאם סייקס
מאנגלית: קטיה בנוביץ'' הוצאת כנרת
לפני כשנתיים הוצגה בטלוויזיה פרסומת של חברת
הלבשה. אישה נכנסת לבית גדול ומפואר ומוצאת חלקי לבוש נשיים מושלכים על הרצפה בדרך לחדר השינה. שם היא מוצאת את בעלה במיטה עם בחורה זרה. החוקית הזועמת מטיחה בזוג הבוגדים הנדהמים: "את לא מתביישת, ללבוש בגדים מהקולקציה של שנה שעברה???" הפרסומת הזאת מאוד רלוונטית למי שקורא את הספר, אם כי אנו עדיין לא יותר מאשר פרובינציה יחסית לניו-יורקים. ברומן הגיבורה אומרת מפורשות שבחורה נחשבת רק אם היא נועלת את הנעליים של מעצב ידוע כלשהו מהשנה הבאה. המספרת האינטליגנטית שלנו למדה לתואר ראשון בספרות אנגלית בפרינסטון. כשהיא מספרת זאת לאחת מחברותיה האופנתיות החברה אומרת: "אלוהים! הליגה היוקרתית! את ממש סטיבן
הוקינג ממין נקבה." כל דמיון של הגיבורה וחברותיה לסטיבן הוקינג הוא רק בעיוות הנפשי והדלות הרוחנית שיכולים להשתוות אולי לשיתוק הפיזי של הוקינג. אבל זה באמת לא באשמתה. הבחורה היא דור שני של האידיאל הקפיטליסטי ריק מתוכן. אמא שלה חיפשה עשיר רצוי בריטי עם תואר וציידה את בתה בכל הידע הנדרש כדי לצוד עשיר נחשב בבירת העולם ניו-יורק. האם חושבת שלגור בבית עם הסקה מרכזית מתאים רק לחלכאים והנדכאים בחברה ולבת היתה אומרת שעדיף שתמות מדלקת ריאות במיטת אפריון בגיל עשרים ותשע מאשר שתחיה עד גיל שמונים וחמש בבית עם הסקה מרכזית. חוץ מזה זהו ספר על בחורה בשנות העשרים לחייה שמחפשת ארוס עשיר כאשר הסקס אפיל של המועמד נמדד לפי מספר המיליונים שיש לו בבנק. לצורך הזה היא משקיעה שעות וממון רב בבגדים, איפור ובזיהוי הגוון המדויק של הבלונד. הכל כדי להראות מושלמת במסיבות ואירועים חברתיים עם אותם טיפוסים משעממים. והס מלהזכיר עבודה או קריירה. להיות אופנתית כל הזמן זו כבר עבודה קשה ששום עבודה אחרת לא תיתכן בצידה. כבר בתחילת הספר היא מספרת לנו, "לא תאמיני איזו מסירות דרושה כדי להיות בחורה ניו יורקית מהממת, עם שיער בצבע פשתן, עור מושלם וחיים מדהימים מעל לכל דמיון. באמת, מידת המחויבות הדרושה כאן שווה לזו הדרושה כדי ללמוד עברית נניח." אז אתגר אחד כבר צלחנו, כולנו כאן יודעים עברית. ספר קליל, כתוב בכישרון לא מבוטל ובלעג על סגנון החיים של מובילי התרבות הנחשבים בתפוח הגדול.