ארוכה הדרך למטה – ניק הורנבי
מאנגלית: ירון פריד מודן הוצאה לאור
עד כמה ארוכה יכולה היות הדרך למטה? אם עושים זאת
בקפיצה, הדרך תהיה מאוד קצרה. אבל הדרך של ארבעת גיבורי הספר נדונה להיות ארוכה, ארוכה כאורך שנות החיים שנותרו להם עד למותם הטבעי, כנראה. ארבעתם הגיעו בערב ראש השנה החדשה למגדל בלונדון, כל אחד בנפרד, במטרה לשים קץ לחייו, אך לא לקח בחשבון שיהיו לו שותפים זרים. יש רגע שבו חש הקורא רצון עז לעשות פסק זמן מכל עיסוקיו הפרוזאים, לקפוץ אל תוך דפי הספר, ולעשות שם קצת סדר. קודם כל להוריד את מרטין מהמעקה, להשתיק את ג'סי המתגרה בהם ומיד לאחר מכן להתקשר לכל מוקדי החירום ולהזניקם, כדי שאף אחד לא יממש את כוונתו לקפוץ. אך להורנבי לא אצה הדרך. הוא מניח להם להשתעשע ברעיון הפתרון הסופי שימחק באחת את כל בעיותיהם ביחד עם חייהם. הוא מותח קצת את עצבי הקורא ומאפשר לגיבוריו להסתדר לבד על הגג. ברגע שהם הופכים לארבעה, ללא הקורא הנדחף להציל, נוצרת דינמיקה
קבוצתית ששומרת עליהם מפני הקפיצה הגורלית. בעצם אין להם שום דבר משותף מלבד הרצון להרוג את עצמם. מכאן רק טבעי היה שכל אחד ישתף את האחרים בסיבה להימצאותו שם. או יותר מדויק, היכן הוא מדורג בסולם כוונות ההתאבדות של איירון ט' בק, שכנראה יש מישהו שכבר המציא דבר כזה. השאיפה כמובן להתמקם במקום הגבוה ביותר. לגרום לאחרים להניד בראשם ולקבוע נחרצות שאכן יש להם סיבה טובה לסיים את הכל. זה נהיה כל כך חשוב אותו לילה, עד שאחד מהם, ג'יי-ג'יי, מרגיש שאם יספר את סיפורו האמיתי הוא לא יקבל מספיק סימפטיה מהאחרים, אז הוא ממציא לעצמו גם מחלה סופנית שאיש לא הכיר. גם בלי להמציא בעיות, קשה להם. מרטין מיטיב לתאר זאת: "הרגשתי כאילו אני הולך בתוך מנהרה שנעשית יותר ויותר צרה, ויותר ויותר חשוכה, ואז מתחילה להיות מוצפת במים, ואני כולי מכופף ומכווץ, ופתאום אני נתקל בחומת אבן והכלים היחידים שיש לי הם הציפורניים שלי." מתברר שהדינמיקה ביניהם טובה יותר מכל קורא טוב לב או מיחידות חילוץ. איכשהו הוא שורדים את הלילה ברגע שהם מחליטים לעזור לאחרים עד כמה שאפשר ומסכמים ביניהם לא לשלוח יד בנפשם עד יעבור זעם לפחות שלושה חודשים. הכתיבה של הורנבי ריאליסטית ומאוד משכנעת. הוא לא מרחם על גיבוריו ולא מתאמץ לפתור להם את הבעיות או ליצור ביניהם יחסי קירבה מעבר לאחוות מאמץ ההישרדות. לכן אין כאן "סוף טוב הכל טוב", אבל תחושה של ספר טוב, יש ויש.