כלב שחור – אלכס גרלנד
מאנגלית: לאה צבעוני הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד
נניח שלושה
סיפורים מהימים האלה האופיינים
לחברה שלנו.. הסיפור הראשון: זוג ישראלי מסוכסך, אולי גם נתאר איך הכירו איך אהבו פעם, אך היממה האחרונה ביניהם היתה מתוחה במיוחד. האישה קצת דואגת מפני שהוא כבר הרים עליה יד, ואולי לקצה היד היה מחובר משהו, נניח איזה פטיש לשניצלים. הסיפור השני, שאין לו שום קשר לראשון. אשת עסקים מצליחה, בעלת מסעדה, מחכה לבעלה שיבוא להחליף אותה בעבודה כדי שתוכל לחזור הביתה לטפל בילדים. הסיפור
השלישי מתאר שני ילדי רחוב שמחפשים תעלולים איך להזיק לאנשים. עד כאן אין שום קשר בין שלושת הסיפורים. הקשר יגיע כאשר הזוג המסוכסך מהסיפור הראשון יגיע לארוחת ערב במסעדה של הסיפור השני. הבעל חמום המוח יתעצבן, ייקח את הסכין של הסטייק וינעץ אותו באישתו. תקום מהומה, מישהו ישלוף אקדח, יהיו יריות ושני ילדי הרחוב יעמדו בחוץ ויראו את הכל. אפשר לבחור בעלילה עוד יותר אופיינית כדי להמחיש את מבנה הספר. נוכל לספר שלושה
סיפורים על שלושה אנשים רגילים, שאולי לא מעניינים אף אחד ושאינם מכירים זה-את-זה-את-זו, שגורלם המר הביא אותם קרוב מדי אל מכונית תופת שמתפוצצת לידם. הרעיון ברור. הסיפורים של אלכס גרלנד, סופר אנגלי, שהביקורת על הכריכה מתפעלת ממנו, מתרחשים במנילה. הסיפורים, לפחות שני הראשונים, קצת פחות מעוררי התפעלות. הסיפור השלישי מעניין הרבה יותר. שני ילדי רחוב משוטטים ומעבירים משהו מניחוחות ובעיות במנילה, הפקקים והעוני. אנו מובלים איתם אל החורבות שהם אינם משהו נדיר גם לא כאשר מוצאים בתוכם אנשים חיים. חלק "מפרנסתם" לספר את חלומותיהם לאלפרדו. אלפרדו זה מכין עבודת מחקר לדוקטורט שלו בשם "מבנים חברתיים בקרב הנוער העירוני הפיליפיני: סיפורים מודעים ובלתי מודעים על משבר ושינוי." נחזור למבנה שממנו הסופר ומבקריו כל כך מתפעלים: אנשים משלושה סיפורים שגורלם הביא אותם, במיקרים אלה, למרבה הצער, לשדה הקרב בזמן חילופי האש. או אז, גורלם או מותם מאחד אותם. וכאן אנו מגיעים למונח תצלב שמוגדר כ"היפר קובייה בלתי פרושה או כהיפר-קובייה עצמה." אלפרדו למשל, זה מעבודת המחקר של הסיפור השלישי, מתבונן ממרומי חלון ביתו אל נוף הקוביות והמלבנים הנשקפים אליו. הוא מחפש צורה מיוחדת ומצא אותה. הוא מציע: "קח שש קוביות וסדר אותן בצורת צלב. קח עוד שתי קוביות והרכב אותן משני צדי הצלב בנקודה שנוצר בה הצלב. עכשיו יש לך תצלב. תצלב הוא אובייקט תלת-ממדי. תצלב הוא גם אובייקט ארבע-ממדי - היפר-קובייה – שאינה פרושה." (עמ'' 237) אתה הבנת את זה ברוך? צריך לראות את הצורה הגיאומטרית כדי להבין את ההסבר. וגם כדי להבין את האילוץ של הניסיון להפגיש את הגיאומטריה עם הספרות.