זה ג''ונגל שם בחוץ – קנדיס בושנל
מאנגלית: דליה גל הוצאת כנרת
לאיזה ספר ניתן לצפות מהאישה שיצרה את סדרת הטלוויזיה
המצליחה "סקס והעיר הגדולה"? חברות קרובה בין נשים, מערכות יחסים בין נשים וגברים. כל אלה על רקע העיר הנחשבת ביותר בעולם – ניו-יורק, עם כל הנוצץ, הזוהר והתחרותיות. בספר הזה שלושת הגיבורות כבר בנות ארבעים ומשהו. שתיים מהן
נשואות ואמהות. למרות שמימשו את האידיאל האולטימטיבי של כל אמא לבנות בוגרות, כלומר להתחתן ולהתמסד, חיי הנישואין שלהן אינם מושלמים וקשה להן עם המצב שבו צריך להמשיך במסגרות הקיימות. כל אחת מהן וסיבותיה. ניקו, עורכת מגזין חשוב נשואה לגבר שכבר מזמן שכחה את תחושת התשוקה אליו. ונדי, מנהלת חברת סרטים, מפרנסת את בעלה ושלושת ילדיהם, וממשיכה לפרנסם לאחר שבעלה עוזב אותה ולוקח את הילדים איתו. לויקטורי, מעצבת האופנה הרווקה, נשמרת עוד הזכות להתפרפר כרצונה. חיי המשפחה חשובים להן רק כאשר הן מוכיחות שהן יכולות להצליח בעולם האמיתי, בג''ונגל שבחוץ. כל אחת מהן יודעת שהצלחה בחיים מורכבת משני דברים: האומץ להאמין במשהו בכל מאודך והיכולת למחויבות. שלושתן חברות טובות, הן מאוד
מצליחות ועשירות בזכות עצמן. מגזין ניו-יורקי יוקרתי דרג אותן במקומות גבוהים בין חמישים הנשים המצליחות ביותר. כנשים נשואות, בעלות קריירות, מפורסמות ועובדות כבר אין להן זמן להתעסק באובססיביות בנוגע לרכישת נעלי מעצבים אופנתיות ויוקרתיות, הן עסוקות יותר בתחרויות במקום העבודה והעסקים. קצת פנטסטי העולם של בושנל, או שניסתה למצוא את נוסחת החיים הכוללת של הפמיניזם: נשים נשואות יולדות וגם מצליחות בעולם של הגברים. באחד מרגעי המשבר של ונדי, אחרי שבעלה עזב אותה, המחברת ממרום ממעמדה כסופרת יודעת כל, מתארת את המחשבות החולפות בראשה של ונדי: "נשים תמיד אמרו זו לזו לשמוח בחלקן, שהדברים החשובים ביותר הם הדברים הקטנים. והיא היתה מאושרת ומלאת הערכה, אבל זה לא אומר שהדברים הגדולים לא חשובים גם כן. זה לא אומר שלא שווה לרדוף אחרי הדברים הגדולים בעולם החיצוני. ריגוש, דחף, הצלחה – אלה דברים שמתדלקים גם נשים. הם נותנים להן חשיבות – משקל בעולם. איך תוכל אישה להיות באמת מרוצה אם לא תדע שהיא מימשה את הפוטנציאל האמיתי שלה, או לפחות עשתה כמיטב יכולתה לממש?" או אם לנסח זאת כמו אישה מצליחה אחרת ברומן "כל אחד היה פעם אף-אחד בחייו, כולל ראש העיר". אבל מה שבושנל עושה ממש טוב, זה לחדור אל תוך האירועים הקטנים עם הרגשות הגדולים. לרקום את מערכות היחסים העדינות והשבריריות בין גיבוריה. היא עושה זאת כל כך טוב, עד שניתן להזדהות עם הזעם, המבוכה, האין אונים, כמו גם עם השמחות והניצחונות. יתכן ובזה כוחה.