בקצה הקשת בענן

בקצה הקשת בענן – ססיליה אהרן
מאנגלית: חני גפן, ספרית מעריב יש לו שם קיטשי, כתבה אותו צעירה בת 25 שהיא גם שלא במקרה בתו של ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן. ואם לא די בכך, אלא שזהו כבר ספרה השני. גם שמו של ספר הביכורים שלה נשמע קיטשי "נ.ב. אני אוהב אותך". הנה כל הסיבות למה לא להתקרב אל הספר. ובכל זאת הפתעה. הרומן מרתק. קשה להניח אותו מהידיים. קשה להאמין שניתן לקוראו ביומיים, ארבע מאות שבעים ותשעה עמודים, שהם מכתבים, בעיקר בין שני הגיבורים, החל מגיל חמש ועד שהם בערך בני ארבעים. תהפוכות חייהם של אלכס ורוזי: ילדות, נעורים, בגרות, נישואין, גירושין, ילדים... קשר מיוחד בין שני ילדים שהולך ומעמיק עם השנים. למרות עשרים וחמש שנות חיים של המחברת היא מצליחה להדהים ביכולת שלה להזדהות עם גיבוריה, לחוש אותם בכל מצבי חייהם ולרוז יש כאלה הרבה – מצבים. את כולם שאבה המספרת כנראה מהמציאות. בדברי התודה בתחילת הספר, היא מודה לרוזי שנידנדה לה מדי לילה, כל הלילה, עד שהסיפור שלה סופר. אלכס, שאליו לא מופנים דברי תודה, חולם להיות רופא ורוז רוצה לנהל בית מלון. בהיותם בני שבע עשרה, עוזב אלכס עם משפחתו את אירלנד לבוסטון שבארצות הברית. הוא לא מצליח להגיע לנשף סיום הלימודים ורוז יוצאת לחגיגה עם נער אחר בן כיתתם. כדי להתגבר על אכזבתה היא מצטרפת לחוגגים בשתיה מרובה מדי, שתוצאתה מגיחה לאוויר העולם כעבור תשעה חודשים. הילדה שדומה להפליא לאמה, מטרפדת כל סיכוי להמשך לימודים ולהגשמת החלום. רוז נשארת בבית זמן מה, אחר-כך מתחילה לעבוד בכל עבודה שמזדמנת בדרכה, שוכרת דירה ונאבקת על קיום שתיהן. אלכס, שמעבר לים, עוקב באמפטיה אחר חייה של רוז, אך ממשיך עם חלומו הפרטי. הוא לומד רפואה ונהיה רופא ואף מתחתן עם חברה מהלימודים. כשהילדה של רוז גדלה ומתיידדת עם ילד בן כיתתה, רוז מוצאת עבודה טובה יותר וגם בעל. הקורא נותר תוהה מה יקרה לשניים וכמו ילד קטן שהוריו גרושים והוא שואף לאיחודם כך גם אנו מייחלים כבר שאלכס ורוז יתאחדו. אך כמו בחיים כך גם ברומן, גיבוריו צריכים לעשות קודם כל את כל השגיאות האפשריות שהרי ה"שגיאות הן שערי הגילוי". רוז מכירה את האימרה הזאת של ג'יימס ג'ויס וחוזרת עליה וגם מסבירה לנו: "שגיאות הן יותר כמו מהמורות הגילוי. הדרך לגילוי ארוכה, מלאה במהמורות ארורות וגדושה במכשולים ובסכנה.." אחרי השגיאות רוז מתחילה ליישם את דברי חברתה: "...אם בכלל יש שם אהבה כלשהי, אז כדאי שתעבדי עליה. כל דבר גדל כאשר מטפחים אותו, רוזי. אהבה היא בדיוק אותו דבר. אם ססיליה אהרן תמשיך להתמיד באהבת הכתיבה, יש לצפות לספר עוד יותר מרתק ומעניין.