עפרון הנגרים

התקופה היא ספרד של שנות ה- 30 מלחמת האזרחים ובתוך כל זה רוקם מנואל ריבס רומן תקופתי המשלב בתוכו את אירועי הדם הללו לצד משהו רוחני מאוד אמונה ואומנות, תמיד סברתי שהרומנים הכי נוגים הם כאלה הנכתבים בצידה או בצילה של תקופה היסטורית מאוד קשה, זה כאילו ומלחמות עושות אותנו כלכך ניזקקים לרכות ולעדנה וזה אולי כי העוצמה השייכת ללחימה שווה מאוד לעוצמה השייכת לשקט שלאחר הסערה.
 בבית כלא בעת המלחמה ההיא יושבים אסירים מהפכנים רפובליקנים ובאותו התא יושב לו צייר הרושם בעפרון נגרים את שער התהילה המפורסם הקתדרלה ובמקום דמויות הקדושים בקתדרלה הוא מאייר את פניהם של חבריו לתא...
שנים אחר כך מספר הסוהר לאותו בית כלא ארבאל את סיפורו של הרישום, ארבאל מספר זאת לזונה צעירה ואהובה, הוא מתאר בפניה את רוחות המלחמה של אז הוא מספר לה על ד"ר ברקה גדול הרפובליקנים שפניו הם אלו שהחליפו את פניו של הנביא דניאל בקתדרלה, הוא מספר על דמותה של מאריסה-מאיו היפה  ביותר בעולם כפי שהוגדרה במילים שם...
מה שמדהים בכל הספר הזה שהוא מגולל בתוך כל התקופה הכלכך טרגית הזאת קווים רשומים המגלים משהו מלא בהירואיות של השנים שעברו לצד סיפור אהבה כלכך נוגה ויפה המשאיר את המחשבות מאוד מרותקות בין מה שחווה ארבאל מאז ו/או מה שהוא זכר לראות.
מנואל ריבס נחשב לאחד הסופרים הנחשבים ביותר בספרד, למדתי שהספר תורגם לכ- 18 שפות והדעות עליו חלוקות יש המגדירים אותו כרומן תקופתי רב עוצמה, יש המגדירים אותו כעומד על המקום ולא ממש יוצר עניין.
עבורי זו ההסטוריה הפרוסה לצד כל הרוחניות המתוארת בצידה, יפה נורא
"עפרון הנגרים"
הוצאת "כתר" - 138 עמודים.
קריאה מהנה
שרית