חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>ספרים>רומנים ונובלות>"המאהב" - הדמויות הראשיות בעלילה ביקורת

"המאהב" - הדמויות הראשיות בעלילה

ביקורת ספר   מאת:Algi     מחבר : א.ב. יהושע
ª
 
כל דמות נפרשת ומתפתחת בתהליך הדרגתי לאורך כל היצירה ע"י עובדות חדשות, שמובאות לידיעת הקורא עליה, אם מפי הדמות עצמה ואם מפי דמויות אחרות שמתייחסות אליה. הדמויות אינן מעוצבות במידה שווה של עומק. עד סוף היצירה נגלה לקורא עוד פרט על דמות מסוימת שנותנת לעלילה עניין. דפנה - דפי: דפי היא ילדה מסתורית, נערה פעילה. אין לה רקע לעמנו ולכן היא לא שונאת ערבים. היא מפתחת את העלילה כאשר היא מתאהבת בפועל הערבי, נעים, שאביה מעסיק. דפי שייכת לדור הצעיר ולא אוהבת ללמוד. היא אוהבת ללכת לים, להתרחץ ולהסתובב עם החברה. שמה של דפנה מעלה בנו הרגשה של ילדה טובה אך לא כך הדבר, היא נוגדת את כל הדברים הטובים ע"י היתנהגותה החוצפנית וע"י מחשבותיה קלות הדעת והרעות. דפי מיוצגת בתא המשפחתי כחוליה מתוך התא המשפחתי, קשריה עם אביה חזקים ודוגלת בשיטתו. דפי מנותקת מהוריה מה שיוצר בעיות בחייה. דפי לא מתחשבת(לא השאירה מים לשאר הבית), ביקורתית, שתלטנית ואינה מסתדרת עם מערכת החינוך. אביה אינו מתעניין במעשיה. הניתוק הרגשי הופך לניתוק פיסי " אז התחלתי לנעול אותה החדר במפתח…כשבאים אורחים אני יכולה לשכוח מכל העולם". דפי היא דמות עגולה, כיוון שהיא מאופיינת ע"י תכונות אופי אחדות: נבונה ובעלת כשרון הסתכלות, מרדנית, חוצפנית, הרפתקנית, ישרה, ישירה, ללא שמץ של צביעות, ספונטנית. תפקידה של דפי לייצג את הנוער הישראלי בתקופת הרומן. אדם: אדם הוא אדם דואג, אוהב, משגיח ומתחשב. לפעמים הוא רוצה לשתוק ולא להתערב בדברים הקשורים ליחסים עם חברים, אבל יש לו דעה לכל דבר. יחסו הפוליטי של אדם אל הערבים הוא חלוק, הוא לא שונא אותם ואף מתיחס אליהם כבני-אדם, אך מצד שני, אוהב את ארץ מולדתו, ולכן הוא ממורמר מעט כלפיהם. דמותו של אדם מיוצגת כאדם שנימצא קרוע בין שני דברים: מצד אחד אשתו בעלת אובססיה מסוימת לאנשים זקנים ברוחם רק שבמצב אחד הוא כל הזמן נמצא בעבר ופועל לפי נורמות חברתיות עתיקות. מצד שני הוא ליברט פתוח שנמצא בדור יותר מתפתח פחות נוקשה. לחיזוק טענה זו ניתן להביא שתי דוגמאות : 1. היחס שלו אל המצב שבו אישתו בוגדת בו ולא רק שהוא יודע על כך אלא כשנעלם המאהב הוא מסתובב ארבעה חודשים ומחפש אחריו. 2. המצב בו הוא נתון כאשר הוא מגלה שהפועל הערבי שוכב עם בתו. אדם הוא בעצם מה שמחזיק את כל התא המשפחתי המלכד את כולם יחד והוא זה שדואג לצרכי כולם. אדם הוא הדמות הראשית ברומן. הקווים לדמותו של אדם נגלים לנו ע"י יחסיו עם הדמויות האחרות. א. יחסו אל אסיה: אדם מאוהב, כבר מגיל ביה"ס, באסיה ואף נוטר ובז ליצחק, הילד שמאוהב באסיה. למרות זאת הוא מרחם על ההתאהבות המייסרת של יצחק באסיה ומוכן לוותר על ליל שמירה עם אסיה לטובת יצחק. אדם אינו פתוח ושומר את מחשבותיו ורגשותיו לעצמו ולכן אינו פותח את ליבו בפני אסיה בנוגע לאהבתו. כאשר אסיה מראה עניין בו הוא ישר נרתע ומגלה עניין מחדש רק לאחר שיודע שיצחק עדיין מעוניין בה. בפגישתו של אדם באסיה בכנס הבוגרים בביה"ס ושם מתאהב בה גם בניגוד לרצונו "מאוהב בה כאילו ניתנה לי פקודה סמויה, אפילו לא צריך להתאמץ באהבתי"(עמ'' 60). אדם מתאר את פגישותיהם הראשונות בפירוט רב "מכפות הרגלים הקטנות והחלקות שהשתמרו להפליא, קימור דשן, מתוק, צח, כפות רגלים של ילדה מפונקת…(עמ'' 86 ) אדם אוהב את אסיה מאוד אך משום מה אהבתו אליה היא כמו נטל בשבילו. הוא מוכן לאהוב את אסיה מרחוק, בלי לוותר עליה. רצונו מתברר לאחר הנישואין לאסיה – רצונו להיות פטור מעולה, להשתחרר מהקשר המחייב: "לפעמים הייתי בטוח שעוד מעט תניח לי, תתחרט, תמצא לה מישהו אחר שייקח אותה"(עמ'' 62). אדם מצליח להשתחרר מהעול ע"י הבאת גבריאל במרה ברורה להפוך אותו למאהב של אשתו. לאחר שגבריאל מפלס את דרכו ללבה של אסיה אדם נרתע "הרחקתי לכת" ב. יחסו אל גבריאל: אדם חושב שהוא גנב את אסיה מיצחק ורוצה לכפר על מעשיו. גבריאל נותן לאדם את התחושה שאסיה הוחזרה לבעליה והוא הקריב אותה כדי לכפר על חטאו. הוא התכוון להסתכל עליה מרחוק וכך לא יחשב כגוזל נשים. אדם מתייחס לגבריאל באהדה בתחילה. לוקח אותו לביתו, כנראה בגלל שרצה אותו לאסיה, מה שמצביע על שישב על מאהב לאשתו זמן מה וכעת הוא ממש את מחשבותיו. כאשר יחסי אסיה וגבריאל הופכים למוחשים עבור אדם והוא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור אך זה כבר מאוחר מדי. הפתרון שאדם מוצא הוא לשלוח את גבריאל לצבא "בעצם אנחנו שלחנו אותו לצבא, שום צו קריאה לא הגיע אליו גם לא יכול היה להגיע" (עמ'' 25). לאחר שגבריאל לא חוזר רגשי אשם מתעוררים אצל אדם ומסע החיפושים מתחיל. אדם אינו שלו ומוטרד בחיפושיו כל היממה. ג. יחסו לדפי: אדם אינו קשור לבתו. הוא אינו מנסה לשוחח איתה או תה, בשבילו היא שם באופן מובן מאליו. דפי חשה את הניתוק בין שניהם אך מנסה לרמוז ולהתקרב אליו: "עוד לפני שהיה גומר להכין את הארוחה כבר גומר אותה…ישבתי לידו לא רעבה, רק לתת לו הרגשה שהוא לא לבד. כמעט לא דיברנו…כי היה יומן הערב ברדיו". דפי אף מנסה להצדיק את ריחוקו של אביה ולעיתים אף שמחה ממנו: "מה אני מתלוננת, כך הם מניחים לי לנפשי". ד. מקומו של יגאל בחייו: אדם היה קשור ליגאל בחייו וגם לאחר מותו. הוא העריץ אות ולפעמים גם קינא בדממה שהוא חש בגלל היותו חירש "היינו צועקים את שמו והוא לא היה שומע, שקוע עמוק בתוך הדממה שלו. זה מצא חן בעיני, היכולת לנתק מגע עם העולם, ליהנות משקע יחד במינו"(עמ'' 79). אדם כה מרוצה ממגבלתו של יגאל עד כדי כך שהוא בונה לו מפסק למתקן השמיעה "בעיני מצא חן גילוי זה של עצמאות – למה לא?". לאחר מותו של יגאל אדם רצה ילד בכל מחיר "רציתי שוב ילד, לא היה אכפת לי אפילו עוד ילד חרש כמוהו, רציתי להתחיל מהתחלה, להשיב אותו"(עמ'' 82). ה. יחסו לעובדיו: אדם בתחילת דרכו היה עובד חרוץ שהשקיע שעות רבות ומאמץ במוסך. כאשר המוסך החל לגדול ולהניב רווחים אדם העסיק פועלים ערבים שבתחילה עשו את העבודות השחורות ואח"כ תפעלו את המוסך כולו. אדם הפסיק להגיע בבקרים ורק בסוף היום אסף את הכסף שנאגר. הוא היה מרוחק מאוד מעובדיו הערביים ומיעט בשיחות איתם. יחסו לפועל הוותיק היה מעט טוב יותר ולנעים היה מקורב הכי מכולם. הוא הזמין אותו לביתו, נתן לו עבודה מחוץ למוסך וסמך עליו שיביא לו דברים מביתו. ארליך היה היהודי היחידי שעוסק והוא דאג לכספים. בינו לבין אדם הייתה מערכת יחסים לא קרובה אך בעלת אמון רב.
אסיה: אסיה היא אדם די חברתי את רוב חיי החברה שלה היא מבלה עם זקנים אשר הייתה מוקסמת מהם היא מרגישה מאוד נוח בחברתם. אסיה מייצגת את הדור הישן השמרני והסגור, אך היא פתוחה מעט לשגעונות הדור החדש. היא רצינית ולא שומרת דת. היא מדגישה עצמה בצורה קשה כאשר נמצאת בין זקנים אך לעומת זאת יש לה מאהב צעיר. ניתן לומר שאסיה נוטה הן לדור הישן והשמרני והן לדור הצעיר והפתוח. אסיה מבחינת הקו המשפחתי היא כמו אסירה אשר מחפשת מקלט.היא לא מרגישה טוב מפני שבנה נהרג בקו משפחתי זה מחפשת לעצמה אסיה קשרים מבחוץ ומוצאת זאת ע"י מאהב, היא מחפשת לעצמה דרכים להעסיק את עצמה מחוץ לבית. אסיה אישה רצינית, למדנית, כבדה אך עם זאת אינה מחוברת למציאות ורוב הזמן מרחפת בעולמות משלה: חלומותיה. אסיה חולמת את חלומותיה כאילו היה חלק מהמציאות אולי בגלל רצונה העז להפוך אותם למציאות. דרך חלומותיה מעביר המחבר דברים שאי אפשר להעביר כאשר ערים. מנק'' מבטו של אדם: אדם רואה באסיה חולמנית מהרגע הראשון שהכיר אותה. הוא מעריץ את המרוץ המטורף שאותו היא חווה בעבודה בזמן המלחמה. אין תשוקה ביחסיהם. מנק'' מבטה של דפי: דפי מרוחקת מאמה, למרות שזקוקה לה מאוד, וחשה גם בריחוף של אימה "אימא שלי איננה, זאת תפסתי בשנה האחרונה, אימא איננה אפילו שהיא נמצאת בבית. ואם באמת רוצים לשוחח איתה שיחה שקטה, צריך להזמין שבוע מראש". אסיה עייפה תמידית ולא חשה בחוסר ההתייחסות לדפי. יחסיה עם גבריאל: כאשר מתחיל הקשר בין אסיה לגבריאל אסיה משתנה מקצה לקצה. מאישה קרירה, רצינית ולא מסופקת מיחסיה עם בעלה היא הופכת לאישה שמחה מלאת תקוות וגם מסופקת מינית. גבריאל מספק את כל אותם הדברים שאדם הזניח: התעניינות בעבודתה, שיחות קרובות בין גבר לאישה תאוות מיניות וכו''. גבריאל: יחסו של גבריאל אל בני האדם מיוחד, וקשור לטיפוסים מיוחדים. יחסו של גבריאל למדינה הוא שטחי - הוא לא פטריוט גדול. שמו של גבריאל מתקשר לשמו של המלאך גבריאל ומנקודת ראות של האם הוא מעין מלאך גואל משמים. תפקידו של גבריאל ביצירה מסמל קידמה. הדור אליו משתייך גבריאל אינו ברור מפני שהוא בחור שרוצה להשתנות ולשנות את מצבו לפי הסביבה אך יחסית הוא אדם גלוי השייך לדור יותר מתפתח ופחות סגור מהדור הישן. דמותו של גבריאל מתגלה לנו בהדרגה. בתחילה הוא רק המאהב שמסופר מפי אדם ואח"כ אנו מכירים אותו ולמדים עליו. גבריאל הוא יורד מהארץ שחזר למען קבלת הירושה של סבתו. הוא התאשפז מספר פעמים בגלל בעיות נפשיות. פרטים רבים עליו אנו למדים מהתחקיר שנערך ע"י רב סרן ביום שגבריאל התגייס "חקירה אישית נוקבת, כאילו ביקש להכין כתב אשמה נגדי מבלי שידע מהי האשמה, אבל הוא היה מגשש מנסה בכל הכיוונים". גבריאל מבין שהלחמה היא כשלון לציונות (דעת המחבר) "העם הזה הוא מלכודת לעצמו" ולכן גבריאל מנסה להימלט מהמוות. גבריאל נמלט לירושלים, לאלטרנטיבה שלפני המלחמה, כדי לתקן את טעותה של סבתו לגבי עזיבת ירושלים והפקרתה. גבריאל השפיע על אסיה ואדם. על אסיה בהכניסה
פורסם ב-: 16 מאי, 2007   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
תגובה תרגם שלח קישור הדפס
  1. 2. tomhila

    ממצה

    אני חושב שהתקציר מעולה וממצה מאד,יש בהחלט פירוט על הספר הנפלא הזה

    0 דירוג יום שני 08 יוני 2009
  2. 1. אני

    למידה מהתקציר הזה היא דרך בטוחה לכשלון.

    המון טעויות, במיוחד תפס אותי המשפט: "אדם הוא אדם דואג, אוהב, משגיח ומתחשב". ממש לא! אדם הוא בדיוק ההיפך הגמור מכך. בנושאים רבים אפשר להתווכח ולקחת פרשנויות למקומות שונים, אבל במקרה של אדם אין ספק שאף אחת מן התכונות שיוחסו לו כאן לא שייכת לו.

    0 דירוג יום שישי 29 פברואר 2008
X

.