חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

"המחרוזת"

ביקורת ספר   מאת:sharppencil     מחבר : גי דה מופאסן
ª
 
הסיפור "המחרוזת" הוא מן הסיפורים הקצרים הידועים ביותר של מופסאן. סיפור זה מהווה דוגמא ומופת לכתיבת סיפור קצר בכלל וסיפור פואנטה בפרט.
מתילדה ליזל הייתה אשה צעירה יפה וחיננית, שכל מי שראה אותה לא יכול היה להסב עינו ממנה. היא חשבה כי רק בטעות הגורל היא נולדה למשפחה בורגנית בינונית נמוכה, וכי בעצם אמורה הייתה להוולד לבני אצולה. היא חלמה כל הזמן על בתים מהודרים, לבוש מפואר, רהיטים יקרים ותכשיטים. היא לא הסתפקה בחייה, כאשתו של פקיד במינסטריון החינוך, וכל הזמן הייתה אומללה. גם כאשר בעלה שיבח את המאכלים הפשוטים אותם היא הכינה, היא לא הפסיקה לחלום על מאכלי תאווה. גם מן הבחינה החברתית הייתה בודדה, כיון שניתקה קשריה עם רוב החברות, פרט לידידה עשירה אחת.
באחד הימים בעלה הביא הביתה הזמנה לנשף מטם מינסטריון החינוך. מתילדה בתחילה שמחה, אך השמחה הפכה לעצב, כיון שלדעתה לא הייתה לה שמלה מתאימה. בעלה הציע, שתלבש את השמלה אותה היא לובשת לתאטרון, אך הצעה זו דכאה אותה עוד יותר. היא הייתה עצובה מאד, ועל כן בעלה החליט לוותר על חלומו לרכוש רובה צייד. ספורט זה היה מאד מקובל באותם הימים, והוא נתן לה את הכסף לקנות שמלה חדשה. שמחתה לא ארכה זמן רב, בהעדר תכשיט הולם, כבר חשבה לוותר על הנשף. היא החליטה ללכת אל חברתה העשירה. ידידה זו מיד נגשה לתיבת התכשיטים שלה, ושלפה משם מחרוזת פנינים נפלאה והשאילה אותה למתילדה. מתילדה הבטיחה להחזירה עד סוף השבוע.
בנשף, מתילדה זהרה. יופיה שבה את לב רואיה והיא רקדה ללא הפסק. בבואם הביתה, הבחינו כי המחרוזת איננה. בעלה מיד רץ לחפש את המרכבה, אך המחרוזת אבדה.
בני הזוג החליטו לקנות מחרוזת חדשה. הם משכנו את ביתם ולקחו הלוואה גדולה ולקחו את הירושה של מתילדה וקנו מחרוזת ,שעלתה שלושים וארבעה אלף פרנק. הם נאלצו לעבור לדירה קטנה, לפטר את המשרתת ולרדת ברמת החיים, שמימלא לא הייתה גבוהה.
במשך עשר שנים הועם יופיה של מתילדה. גבה היה כפוף, ידיה אדומות מעבודה, ואף קולה הפך לצווחני. הדבר היחיד שנותר לה הוא הזיכרון של אותו נשף. באחד הימים פגשה את חברתה, שלא זהתה אותה בתחליה. מתילדה ספרה לה את קורותיה, ואת הסיבה למראיה. החברה הביטה בה משתאה ואמרה, הרי החזרת את המחרוזת. מתילדה ספרה כי נאלצו לקנות מחרוזת חדשה. החברה, שלא ידעה את נפשה אמרה- מתילדה המסכנה, אני הרי נתתי לך מחרוזת מזוייפת, שעלתה חמש מאות פרנקים.
פורסם ב-: 18 נובמבר, 2007   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מהי האקספוזיציה בסיפור? צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    ? צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
  1. 3. ענבל

    המחרוזת

    אני מאוד אהבתי את הסיפור המחרוזת זה סיפור שמאוד מאפיין אנשים

    1 דירוג יום ראשון 13 נובמבר 2011
  2. 2. sharppencil

    המחרוזת

    באתר זה מופיעים תקצירים של היצירות. אנו יוצאים מתוך הנחה, שהטקסט המלא מצוי או שיהיה מצוי בידי הקורא, והתקציר רק מסייע לו להכרת הטקסט ולסיכומו.

    0 דירוג יום שני 17 דצמבר 2007
  3. 1. מישהי

    התוכן

    למה אתם לא מציגים את כל הסיפור??

    0 דירוג יום ראשון 16 דצמבר 2007
X

.