שי טובלי
הארה (ENLIGHTENMENT) – מושג פילוסופי בסיסי אשר קשור לדתות ולרוחניות, אך גם להתפתחות התודעה האנושית, ומשמעותו הכוללת היא להיות מואר כתוצאה מרכישת חוכמה חדשה או הבנה. למושג ההארה, אשר מתייחס בעיקר לעידן ההארה של אירופה החילונית, יש מקבילים בדתות המזרח (כמו נירוונה, מוקשה, סאטורי) וכן בדתות כמו היהדות, הנצרות והאסלאם. בתפישה הרוחנית, האדם המואר הוא זה שדעתו אינה מוסחת על ידי מחשבות אלא נותר ממוקד. הוא מתנגד לנטייה הטבעית ללכת לאיבוד בתוך המחשבה על התנסות. מיקוד זה נקרא מודעות של הוויה (בהינדואיזם: סאטצ''יטאננדה), כאשר תשומת הלב מונחת על עצם תחושת הקיום ולא על חוויית הקיום.
הארה היא מודעות לטבע העצמי דרך התבוננות והפחתת הבורות. כאשר אנו מתבוננים על העצמי מתוך חוסר הזדהות, אנו יכולים להפוך למודעים לכל התהליכים הקשורים בו מבלי להילכד בהם. ניתן ללמוד על מונח ההארה דרך הפרשנויות השונות שניתנו למונחים דומים במסורות שונות. למשל, המושג מוקשה (בסנסקריט: שחרור) מהמסורת ההינדית. מדובר בשחרור ממעגל הלידה והמוות, הליכה מעבר לכל תפישה או מודעות לזמן, מרחב או סיבתיות; התמוססות תחושת העצמי או האגו ושבירה כללית של שם וצורה. דוגמה אחרת: במסורת הבודהיסטית נהוג לדבר על נירוונה (בסנסקריט: הכחדה), אשר משמעותה היא השחרור הסופי; המנוחה בתודעת אינסוף; מצב התודעה של מי שנחלץ ממעגל ההתהוות והסבל.
סקירות נוספות אודות מילון מושגים