למוריה החדשה

האם נפגוש את נשמות אחינו שטבעו באסון שמחק את פני היבשות למוריה ואטלנטיס? ספר בהשראת תקשור מביא מסרים מהיבשת האבודה, למוריה, ששרידי נשמותיה עודם חיים במימד אחר, מתגעגעים אלינו ומבטיחים כי בקרוב נשוב ונפגש.
יישות בשם "אדמה", הכוהן של טלוס, מביאה את מסריה באמצעות המתקשרות החתומות על כתיבתו של ספר זה. אליה מצטרפים מסרים קצרים נוספים מיישויות למוריאנים אחרות, וכל אלה מנסים להסביר את המציאות בה הם חיים - במימד הרביעי.
שקיעת היבשת למוריה היתה אירוע טראגי שהותיר באנושות חותם של כאב, אבל ואסון. עם החותם הזה נותרנו אנחנו, בני האנוש המתקיימים במציאות שלנו - במימד השלישי. מתוך המימד שלנו, באמצעות החושים העומדים לרשותנו, איננו יכולים לראות את מה שגלוי ונראה בעיניהם - יישויות המתקיימות במימד הרביעי. תושבי למוריה היו אנשים מפותחים מאוד מבחינה רוחנית, ורבים מהם ידעו שעומד להתרחש אסון, עוד בטרם קרה. הם נרתמו ליצור מקום חלופי אליו יוכלו לעבור ובו להתקיים, וכן מקום בו יוכלו להנציח את ההסטוריה המפוארת שלהם, לבל תשקע אל התהומות.
המקום בו נבנתה למוריה החדשה הוא אתר גיאוגרפי, שקיים על פני כדור הארץ - הר שאסטה, הניצב בצדה הדרומי של שרשרת ההרים סיירה נוואדה (צפון קליפורניה). בתוך ההר הזה ממשיכים להתקיים הלמוריאנים כשהם מגולמים בגוף, הדומה מאוד לגוף האנושי (צנומים וגבוהים יותר מהגובה האנושי הממוצע), אך אינם נראים או גלויים לעינינו. הם מנהלים חיים שוקקים, חיי קהילה וחברה ענפים, הם מתקיימים מתזונה שגידוליה תופסים נפח מזערי ביחס לערכיה התזונתיים, הם מנהלים חיי משפחה, זוגיות, מגדלים צאצאים, חוגגים, לומדים ומתפתחים. לכאורה, נדמה שאינם שונים מאיתנו, אך בשל רמת ההתפתחות הגבוהה שלהם הם נהנים מתוחלת חיים של אלפי שנים, חיים בהרמוניה וללא מלחמות, מנצלים את זמנם ללמידה והתפתחות, ואיכות חייהם שונה בהרבה. רמת הטכנולוגיה שלהם היא גבוהה - הם יכולים לנוע ממקום למקום באמצעות כוח המחשבה, לבנות מבנים למגורים באמצעות אבני קריסטל, לצרוב ולאכסן מידע בריכוז גבוה על קריסטלים, לתקשר איש עם רעהו טלפטית וכו'.
אדמה, היישות המעבירה את מסריה בתקשור אל הספר, מבקש להכיר לנו את מי שנפגוש בעתיד - את תושבי למוריה. הוא מפרט ומספר על צורת החיים שלהם וכיצד הם מתנהלים, וזאת מישום שלדעתו הגיע הזמן להכיר. הוא אומר שישנם "שליחים" מלמוריה הנמצאים בינינו ומתפקדים כבני אנוש הגלויים לעין, וישנם כאלה המהלכים בינינו מבלי שנוכל לראותם. מטרתם היא לעזור לנו להגיע לרמת תודעה גבוהה יותר, לצעוד לפחות את "חצי הדרך" קדימה על מנת שנהיה מסוגלים לפוגשם. הם מצידם יכולים להוריד את התדרים שלהם לרמת המימד השלישי על מנת לראות ולהיות איתנו. אולם על מנת שנוכל אנחנו לראותם, עלינו להעלות את התדרים שלנו. הגוף האנושי שלנו אינו מסוגל לשאת רמת תדרים גבוהה כל כך ללא הכנה מוקדמת והתפתחות הדרגתית - חשיפה לתדרים גבוהים שכאלה תגרום לנו נזקים בגוף ובנפש.
מנחם לדעת שלפחות אנו נמצאים בדרך הנכונה - לקראת התפתחות שמקדמת אותנו לקראת מפגש זה. מדובר, על פי הערכתו של אדמה, במצב שיתרחש בעוד עשור שנים לערך. את ההתפתחות לא ניתן להאיץ באופן מלאכותי והיא נובעת ממידת התפתחותנו הרוחנית, מבחירתנו ומקצב ההתקדמות שלנו בלבד.
דרך החשיפה לאורחות חייהם של הלמוריאנים, המצויים ברמת התפתחות גבוהה בהרבה משלנו, אנו יכולים ללמוד אודות עצמנו ובעיקר אודות הדרך הארוכה שאנו צפויים לעבור. עבורנו זוהי הצבה של חזון עתידי, לקראת אנושות מפותחת יותר, המתקיימת בהרמוניה בין פרטיה לבין עצמם, ובינה לבין העולם הסובב אותה.
כיצד נוכל לחבור אל הלמוריאנים עוד היום? בספר מפורטים תרגילים המוצעים לכל דורש: בדימיוננו נוכל לבקש להגיע אל למוריה במדיטציה, או בחלום. נוכל לבקר במקדש הירקן הגדול - מקדש שכולו בנוי מאבן ירקן והוא משרה כוחות של ריפוי והתחדשות על כל מי שבא בשעריו. מ"ביקור" דימיוני-אנרגטי זה נוכל לחזור למציאות שלנו טעונים באנרגיות שהוטמעו בתת-התודעה שלנו.
כקוראת, תולעת ספרים של ספריית העידן החדש, רותקתי למשמע הסיפור הזה. זה נשמע כמו אגדה הקורמת עור וגידים. היתכן? שאלתי את עצמי ולא מצאתי תשובה. דבר אחר מצאתי - את ההנאה להתרפק על המחשבה כי עולם מופלא שכזה אכן קיים באיזשהו מקום. עולם מפותח, נטול פחדים ומלחמות  ובו חיי נצח ונשמות טובות, חכמות ומשוחררות. אימצתי את התרגילים הדימיוניים המוצעים בספר ונהניתי "לבקר" בלמוריה, כשאני חוזרת אל חיי המציאותיים עם חיוך. בעקבות הספר גיליתי באתרי האינטרנט עד כמה רחבה התופעה - של מתקשרים עם יישויות מהיבשות האבודות, למוריה ואטלנטיס.
הספר מומלץ בחום לכל אוהבי ספרות העידן החדש, ולכל מי שמאמין שהאבולוציה ההתפתחותית שלנו הבאה צועדת דרך תפיסתנו הרוחנית.