עליזה בארץ הפלאות

עליזה בארץ הפלאות זה הוא ספר המספר את סיפורה של ילדה, העוברת דרך סידרה של הרפתקאות ייחודיות ואגדתיות.
עליזה (או אולי עליס?) בילתה את מרבית זמנה בישיבה ליד אחותה המרשעת ולא עשתה דבר. פעם או פעמיים היא הביטה בספר שאחותה קראה אבל לא היו בו תמונות ואפילו לא היו בו דיאלוגים. "מה שווה הספר" חשבה עליזה לעצמה "אם אין בו תמונות ודיאלוגים". עליזה נסחפה במחשבותיה ותהתה בדבר אי אילו רעיונות, עד שלפתע, ארנב לבן עם עיניים ורודות, רץ לפניה.
עליזה לא מצאה בכך פסול וא מוזר. בשלב מאחור הרבה יותר, נזכרה עליזה בריצת הארנב ותהתה כיצד לא ראתה בתופעה זו כעניין מוזר. גם כשהארנב מילמל לעצמו "אבוי לי, אבוי לי, אני לבטח אאחר".
תשומת ליבה ניתנה לארנב רק כאשר שלף מכיס הווסט שלו שעון והביט בו. פתאום הבינה עליזה שארנב המחזיק שעון ועוד שעון שנשלף מתוך ווסט, זה כבר מוזר. אז עליזה החליטה לרדוף אחר הארנב, חצתה את השדה אליו רץ והספיקה לראות אותו קופץ אל תוך מחילת הארנב שלו בתוך האדמה.
זו היא תחילתו של מסע אגדתי מופלא. מהרגע שעליזה רצה אחרי הארנב, עקבה אחריו לתוך מחילתו והמשיכה לרדוף אותו, היא נכנסה לעולם של קסמים, כשפים, מלכות ויצורים מדברים. במהלך מסעה, פגשה עליזה את מלכת הלבבות (המלכה הרעה), את הזחל המעשן, את האמפטי דמפטי (יצור ביצתי שהתהלך על חומה), טווידל די וטווידל דם (זוג אחים תאומים) ועוד.
אנקדוטה מעניינת לגבי סיפור הילדים הזה, היא העבודה ו/או השערה כי מדובר בסיפור סמים לכל דבר. ההתעסקות בזחל המעשן (זחל הזוי שיושב על עלה ומעשן נרגילה), העוגיות קטנות וגדולות שהופכות את עליזה לגדולה וקטנה), ההזיות והדימיונות, כולם מספרים את סיפורם של סימפטומים הזיתיים שמאפיינים בדרך כלל תופעות של שימוש בסמים הזיתיים.