סיכום אפיזודיון שלישי - אנטיגונה

באפיזודיון השלישי נפגשים הבן ואביו כשקריאון מודע לכך שהיימון בא מאנטיגונה, ובכל זאת הוא פינה אליו ומזכיר לו את נאמנותו כבן לאביו שעומדת לפני הכל, שעליו לציית ולשמוע בקול אביו ושעליו לקבל את צו המלך כסמכות עליונה. קריאון מודע לכך שפריצת החוק עלולה להזיק לשלטונו, ולכן הוא שם דגש על קיום צו המלך שהוציא. היימון אינו נרתע מדברי אביו, ועובר לדברי התקפה כאשר הוא מציג בפני אביו את דעת הקהל ואח"כ מציג בפניו את המשלים. קיראון מזלזל בעמדת הבן בגלל גילו הצעיר ובשלב האחרון של שיחתם הכעס מגיע, קריאון מדגיש את עקשנותו שהמדינה היא נחלתו והיא מעל הכל, והיימון מונע לטענתו בשל היותו "עבד אישה" , וטוען כי כבודו של אביו חשוב לו לא פחות מכבוד ארוסתו. קיראון אינו מקשיב לבנו וגם לא לדבריו האחרונים בהם הוא מאיים שאם אנטיגונה תמות, ימות איתה אדם נוסף.
לסיכום, קריאון מתגלה כעקשן, כמי שלא מקבל ביקורת, אפילו לא מפיו של בנו המסור, אפילו כשהטיעונים מתקבליםפ על דעת ראש המקהלה , קריאון אינו נסוג.
רצף האפיזודיון:
1. שלב א' - נימוסים (כבוד , מסירות)
2. שלב ב' - דעת קהל : "הכל סבורים"
3. שלב ג' - עקרון השלטון והצדק.
4. שלב ד' - המשלים : האילן (העץ), הספן (הספינה) - דרך עקיפה.
5. שלב ה' - קריאון מגיב בכעס על דבריו.