טרף

הננוטכנולוגיה היא תחום חדש יחסית. אמנם את הקו הכללי התווה חתן פרס נובל בפיסיקה המנוח ריצ'ארד פיינמן עוד בשנות החמישים של המאה ה-20 אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לפיתוחים של מערכות בגודל ננומטרי. בינתיים עדיין מדובר במערכות מגושמות יחסית אבל בעתיד הרעיון הוא לייצר אטום אחר אטום מכונות מסוג חדש לחלוטין, מכונות שיהיו להן תכונות מעורבות - הן של הפיסיקה הקונבנציונלית (היחסותית) והן של הפיסיקה הקוונטית.
כך למשל יוכל סוכן ננומטרי, רובוט בגודל של כמה עשרות אטומים, לחדור לזרם הדם, לחפש תאים פגומים ולהרוג אותם, וכך ניתן יהיה להלחם בגידולים סרטניים או לבצע את הפעולה של תאי הדם הלבנים הסוררים ולהלחם בנגיף האיידס.
אין אוניברסיטה בעולם שאין בה מחלקה לננוטכנולוגיה. הן לרפואה והן לתעשיות אחרות (מחשבים שהצמתים שלהם הם בגודל ננומטרי, מערכות בקנה מידה נראה לעין, אך הונדסו מחדש כך שהתכונות הפיסיקליות שלהם ישתנו (חיזוק גוף המטוס בלי להעלות משקל למשל). והדוגמאות הן רק כיד הדמיון הטובה של החוקרים, המצויידים במיקרוסקופט אלקטרונים כדי לזהות אותם.
קרייטון מביא אותנו לתפר שבין הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה ומדעי המחשב ושואל מה יקרה אם הביוטכנולוגיה תייצר וירוס היודע לשכפל את עצמו, ואשר עקרונות התפשטותו לקוחים מהוירוסים הממוחשבים ויכולת הייצור תתאפשר בזכות הננו-טכנולוגיה. אם כל הדברים הללו יתנגשו ביחד, החיידקים המלאכותיים הללו יתרבו, יתפשטו ואולי גם יחסלו את האנושות.
לא נגלה לכם את הסוף אבל כמו בפארק היורה שם הדינוזאורים השתלטו והרגו את בני האדם, כאן התפרעו החיידקים הללו ואם לא יעצרו אותם הם יהרסו את כל כדור הארץ.
ספר המתח הזה אחראי בין היתכ לכך שפרלמנטים קיבלו באמת ובתמים החלטות הקוראות לממשלות של אותן מדינות (כולל ישראל) לקבוע חוקים שיפקחו על ניסויים בננוטכנולוגיה ובהנדסה גנטית גם אם המחיר יהיה בהאטת קצב הפיתוח. לפחות לגבי הננוטכנולוגיה, זו בודאות השפעת הספר שיצא לאור כעת בעברית בהוצאת ספרית מעריב