ספרו השלישי של
דן בראון, נקודת ההונאה, הוא השפשוף האחרון שלו לקראת הוצאת רב המכר "צופן דה וינצ'י". הסיפור מתרחש על קו ארה"ב
- הקוטב הצפוני, כאשר משהו מסתורי נמצא מתחת לגוש קרח, סוכנת הביון רייצ'ל סקסטון נקראת לאשר את דבר הממצא. היא מוזמנת ע"י נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו לתמוך בממצא המסתורי שסוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) גילתה. ביחד עם עוד שני מדענים אזרחים היא מגלה שמשהו חשוד קורה על הקרחון השומם.
במהלך היממה הקרובה היא, ביחד עם שני המדענים, תצטרך לחשוף את מלוא הפרטים בפרשה המסתורית ולנסות להציל את חייה בבריחה על פני אלפי קילומטרים. בדרך מתנקשים מקצועיים אורבים לה בכל פינה, דמויות פוליטיות גדולות יושפעו מכל צעד שלה וכמובן גם סיפור אהבה קצר ירקם ברקע.
כהרגלו,
דן בראון שוזר בספר עובדות מדעיות, מידע על גופי הביון והחלל של ארה"ב וטכנולוגיות אנושיות שידהימו את האדם הפשוט שלא ידע שהוא חי על אותה פלנטה עם יכולות מרשימות כאלה. קורא ספקן יחשוד כי חלק מסיפורי המשנה בספר נכתבו במיוחד כדי שבראון יוכל להציג את ידיעותיו באי אילו נושאים שלאו דווקא קשורים לעלילה.
בראון בחר דמות נשית כגיבורה בספר זה והיא מצויידת בדף קורות חיים שהיה מעביר כל רחד למשרת חלומותיו; יחסי אנוש מעולים, תלמידה מצטיינת, עובדת בכירה ומוערכת, יופי, שנינות, אתלטיות, מוח מבריק, יכולת לחמוק ממצבי מוות ודאיים, עבר משפחתי טרגי וכמובן- היא רווקה. אבל אל חשש, למזלה הגבר המושלם הוא אחד מעמיתיה להרפתקה וכמו שכולנו יודעים, אין כמו פרץ של אדרנלין מתמשך כדי להצית את אש אהבה.
דן בראון כתב עלילה שלא הייתה מביישת את גדולי תסריטאי אופרות הסבון. כל פרק עוסק בחלק אחר של הסיפור, כך שאם נשארנו מייחלים לגלות את סוף הפרק, נצטרך ליפול ברשת אותה מלכודת בפרק הבא ולקוות שיהיה סגירה של איזשהו נושא כדי שנוכל לכבות האור ולישון, כי מחר קמים מוקדם. כל זה עובד בתחילת הספר עד שאנחנו מגלים שהמתח המלאכותי שבראון מייצר אינו כל כך שווה את ההמתנה, וההפתעה כבר לא תפיל אותנו מהכיסא.
הדמויות בספר שטוחות ללא בושה, דמויות הוליוודיות שתפקידן בעולם הכתוב הזה הוא לתרום לחיזוק מעמדה של הגיבורה הראשית האהובה. כל דמות מגיחה בדיוק ברגע המתאים עם פיסת המידע שרק היא יודעת ומגישה אותו על מגש של כסף לרייצ'ל. באם הדמות תחיה או תמות לאחר שהגשימה את יעודה, זה כבר לא חשוב.
אחד המשחקים שדן בראון אוהב לשחק עם הקורא הוא בגילוי דמות רשע-העל. כמו בספריו האחרים בכל פעם שחשבנו שאנחנו יודעים מי מנסה להרוג את רייצ'ל, אנחנו מתבדים. מומלץ לוותר על הניחושים מראש, למרות שמספר הדמויות מוגבל כל כך שלא ידרשו יותר מחמש ניחושים.
כעומד לבדו, "נקודת ההונאה" הוא ספר די טוב שיספק את הדרישה למותחן קליל ועתיר ידע, גם אם מדי פעם נגניב חיוך קל לנוכח צירופי המקרים הבלתי אפשריים שמניעים את העלילה. סביר שמי שיגש לספר מלכתחילה הם קוראי "צופן דה וינצ'י" ופה טמונה הבעיה במיוחד אם קראו גם את "מלאכים ושדים". השטיקים שדן בראון שיכלל לקראת "צופן דה וינצ'י", מובאים פה בחוסר ארגון מסוים וכל אחד ירגיש את עליונות הצופן לעומת הנוכחי כך שאכזבה מסוימת היא בלתי נמנעת. יש לגשת לספר ללא ציפיות מיוחדות ולזכור שהוא נכתב לפני יצירת המופת של בראון.