כמו בכל תקצירי, לא אקלקל את הנאת הקריאה, על-ידי גילוי מוקדם של הדברים שתצטרכו לגלות בעצמכם.
אני יכול להגיד שהסופר
מביא בפנינו את הקלות הבלתי נסבלת, בה חף מפשע עלול למצוא עצמו בחזקת חשוד בפשע חמור, ולאבד בכך את כל עמל חייו. דומה הדבר לקביעת רופא שהבן-אדם התפגר וכעבור זמן מה הגופה קמה לתחייה ולא מדובר בנס, אלא בקלות דעת בעת מתן חוות בדעת.
מכל סופרי המתח הישראלים שקמו לנו עד היום, ליעד שהם הוא הראשון שאני יכול להגיד עליו שהוא בהחלט משתווה לתוצרת חוץ, או אם תרצו מהפרמייר-ליג.
לא מצא חן בעיני שיש מספר משפטים בודדים שחוזרים על עצמם, כאילו השתמש בקאט אנד פייסט במעבד התמלילים, והעורך אמנון ג'קונט הלא רע, פספס אותם. נקודה שחורה קטנה.
אוי לא ! בדקתי את הספר שוב , כי משהו הציק לי. אכן נפלה טעות גורלית. הסופר העלים ראיה מהקוראים והעורך לא זיהה את מה שאף סופר בג'אנר הזה, לא מרשה לעצמו לעשות.
תארו לעצמכם שכותבים על יוסי בן עיון ולא מזכירים את ליברפול. תארו לכם שכותבים על ביבי נתניהו ושוכחים להזכיר שיש לו צלקת על השפה העליונה. לא מעלימים ראיות בספר בלשי, ספר שיש בו סממנים של ספר שגם הקורא מנסה לגלות בקוחות עצמו מי האשם, אך הוא לא מסוגל, משום שהעלימו ממנו מידע חיוני ביותר.
עכשיו אפשר לשנות את הכותר ל "משחק הראיות המוסתרות מהקוראים".
השאלה אם תרגישו בטעות...