חוקר המשטרה הארי הול, ביצע משגה חמור תוך מילוי תפקידו, וכתוצאה מכך הוא הועבר ממסלול חקירותיו הרגיל.
כעת
הוא מקבל תפקידי תצפית שגרתיים. בחוסר רצון מופגן הוא מסכים להשגיח על פעילותם של ניאו-נאצים באוסלו,
נורווגיה. ככל שהוא נשאב לעולם התחתון בו שולטים המסחר בנשק בלתי חוקי, הכאות אכזריות, ומעשי סחיטה מינית , כך הוא מבין שעליו לפעול במהירות בכדי למנוע את התפרשותה של קנוניה בין-לאומית.
הארי הול נלכד על כוונתו של פושע, האיש בעל כל התשובות. הוא מחליט לצלול לעומקה של תעלומה ששורשיה בעבר הרחוק. חקירתו מביאה אותו חזרה לשעתה האפלה ביותר של נורווגיה – כאשר מספר חברי ממשלה, במדינה הצעירה (הוכרזה בשנת 1905) שיתפו פעולה עם מנהיגי גרמניה הנאצית.
הארי דולה מן העבר, היסטוריה כאובה של הכחשה, ותשומת לבו מופנית אל עברם של כוחות צבא נורווגיה שלחמו לצד היטלר בחזית המזרחית.
חיילים אלה ששרדו את החורף הרוסי האכזר – הרעב, הפחד, הקור, רימוני היד, הצלפים – שבים למולדתם ומוקעים כבוגדים. הם מככבים כשעיר לעזאזל, בהכאתה על חטא, של האומה הנורווגית.
שישים שנה מאוחר יותר, טינות ובגידות מן העבר הונחו הצידה אך הארי קולט שמישהו התחיל לקטוף בזה אחר זה את אותם חיילים ששרדו.
מצפונו המוטרד ומלא-האשמה של הארי מנחה אותו לנוע במהירות דרך מלכודות והשתקפויות המיוצרות על ידי מוחו המעוות של הפושע.
הארי מרגיש ששפיותו הולכת ומתדרדרת תוך בעירה איטית של זעם ואלכוהול וטעויותיו הולכות ונערמות. באם הארי לא יצליח להגביר את קצב חקירתו יתכן ושעתה החשוכה ביותר של נורווגיה עדיין לפניה, בעתיד.
העלילה שבספר לוקחת את הקורא מערבותיה הקפואות של החזית הרוסית ועד לאוסלו האביבית של היום, שלמראית עין היא שלווה ורגועה.