ארצות השפלה
המאבק של בני ארצות השפלה למען אמונתם וחרותם גרם להם לגבש את
לאומיותם ההולאנדית. אומה זו כבר
נתנסתה הייסורים מהספרדים.
האנקוויזיציה היתה ידועה לשימצה בארצות השפלה. בערים הגדולות היו
קבוצות גדולות של יהודים אנוסים. הם עדיין לא היו בטוחים שם מהספרדים
ולכן עדיין שמרו על מסווה של נצרות וארצות השפלה היוו תחנת מעבר
ליהודים.
ההולאנדים הרשו לאנוסים לשוב ליהדותם, ולכן יהודים נוספים מספרד
ופורטוגל זרמו לקהילות אחיהם שבאמסטרדם. האנוסים ששבו ליהדותם היו
פעילים במסחר מעבר לים. הם התעשרו מכך וגם המדינה הרוויחה מכך.
יהודי הולנד הצליחו מאד בכספים. הם אפילו הלוו לשליטים. בסופה של
המאה ה-17 היה הידם קרוב לרבע ממניותיה של חברת הודו-המזרחית של
הולנד. לא היה ענף מסחרי אחד שהיהודים לא לקחו בו ולא הצליחו בו.
בשנות 1593 ו1619 הכירה הולאנד הקיומה של הקהילה היהודית. יהודים
אלו היו הראשונים בארופה שזכו לשוויון זכויות מלא בכל התחומים ומיחס
הוגן של הציבור, אף על פי שלא נתנו להם זכויות מדיניות. יהודי הולאנד
ההדיפו שלא לקבל אותם.
היהודים היו נאמנים בלב ובנפש למדינה.
התפשטות היהודים המהולאנד-
הקהילה היהודית שבאמסטרדאם נעשתה נקודת מוצא של התפשטות היהודים
בחופי האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני בשוך המלחמות עם ספרד, ולחר
שנחלשה מלכות זו, העזו סוחרים לצאת גם לאותו חלק של ארצות השפלה
שנותר בידי ספרד שהוא נקרא היום בשם בלגיה.
ברוך
שפינוזה- היה היהודי הראשון שכפר באמונת ישראל ונבדל מאחיו
היהודים, ובכל זאת לא המיר את דתו. הוא למד תורה אצל חכמי אמסטרדאם.
רישומה ניכר בכתביו. יש גם זכר לתנועה המשיחית של ש. צבי. כהתחיל
לגלות דעותיו, החרימו אותו אותו חכמי אמסטרדאם מפני שדעותיו התנגשו
אם שלהם. אך שפינוזה מצא לו חוג נוצרים שהעריצו אותו. הוא התפרנס
מליטוש עדשות. החרם לא פגע בו פרט לריחוק מן היהודים. שפינוזה נחשב
לאחד הפילוסופים הגדולים שהיו. הוא השפיע על פילוסופים רבים מכל
העמים. מחשבותיו התרעמקו ביחסי הבריאה והאלוהים ומהותם, והאלתה את
ההשקפה של הפאנתיאיזם.
כל חיבוריו של שפינוזה נדפסו לאחר מותו פרט לאחד שהדפיס אותו
העילו שם בשנת .1670 בחיבור זה מדובר אל חופש המחשבה וההתבטאות.
בחיבור יש גם הרבה ביקורת על המקרא ודברי גנאי ליהודים של אבות
הכנסייה הנוצרית. החיבור יש בו מאין חיסול חשבונות עם העם היהודי.