10 מכות
מצרים מכות מצרים, עשר המכות שבאו על המצרים בגלל סירובו של פרעה לשלח את בני ישראל, כפי שמסופר בהרחבה בתורה
(שמות, פרקים ז'-י"ב).
"מכות" אלו היו שורה של אסונות כל אחד כבד מקודמו, והם הניעו לבסוף את פרעה לקרוא למשה ולאהרן ולומר להם : "קומו צאו מתוך עמי". בצורה פיוטית מתארים את עשר
המכות גם מזמורי התהילים ע"ח, ;51-43 ק"ה, 30-28 .כן תופס תיאור המכות מקום נרחב בהגדה של פסח.
ואלה עשר המכות:
1. דם. מי הנילוס ("
היאור" בתורה) הפכו לדם. הדגה מתה. המים הסריחו ולא היו עוד ראויים לשתייה. לשווא חפרו המצרים בסביבות היאור, למצוא מי שתייה.
2. צפרדע. צפרדעים עלו מן היאור וכיסו את ארץ מצריים, חדרו
לבתים וטימאו הכל.
3. כינים. עפר הארץ הפך לכינים שפגעו באדם ובבהמה.
4. ערוב. לדברי רש"י, פירוש המלה הוא: "כל מיני חיות רעות
ונחשים ועקרבים בערבוביא". אך לפי תרגום השבעים מדובר
בזבובים או יתושים. על הערוב מסופר, שמילאו את בתי מצריים
וגם את האדמה אשר הם עליה.
5. דבר. המדובר במגיפה שפגעה בבקר ובצאן. "וימת כל מקנה מצרים".
6. שחין.
7. ברד. ברד כבד ירד על כל ארץ מצריים על האדם, על הבהמה
שנשארה לפליטה מן הדבר ועל כל עשב השדה. ובתוך הברד הייתה אש מתלקחת. אסון זה השמיד "כל אשר בשדה".
8. ארבה. הארבה כיסה את עין הארץ ואכל את יתר הפליטה שנשארה מן הברד.
9. חושך. חושך אפילה כיסה את כל ארץ מצריים שלושה ימים. "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים".
10. מכת בכורות. זו הייתה המכה האחרונה והנוראה מכולן. בלילה אחד, בחצות הלילה, מת כל בכור בארץ מצריים, מבכור פרעה עד בכור השפחה, וכל בכור בהמה. לדברי חז"ל, כל המכות הללו פגעו אך ורק במצריים, בעוד שארץ גושן, שבה ישבו בני ישראל, לא סבלה מהן.