להוראת התנ"ך בכיתות הגבוהות
(א) אחד מקניית הלימוד הוא: שמיעת אוזן, אך במקרה כזה הפסיביות של התלמיד גורמת לכך: שהיא
מרפה את שריריו, מוסכת רוח שינה, משעממת, אין להם הזדמנות לפעול ובלא יגיעה התלמיד לא יקנה את הדברים ואם קנה מיד יפלוט. לכן תפקיד המורה הוא להשתמש בדרך של "פלפול תלמידים".
(ב) המורה המתכנן שיעור ויש לפסוק מספר פרשנויות ומתלבט איזה דיעה להביא בשיעור - צריך להביא את שניהם, והתלמידים ב"יצר המפלגתיות" ידונו בדברים ונחבב את הלימוד ע"י הויכוח החביב עליהם (אך צריך לבדוק לפני את שתי הדעות ולוודא שהם דברים של טעם).
דוגמא: <שמ"א טו,כז> "ויסב שמואל ללכת, ויחזק בכנף מעילו ויקרע"
מי קרע למי את המעיל? א. שמואל רצה לסמל את קריעת המלוכה ב.
שאול מתוך ייאושו קרע את מעיל שמואל. ישנם ראיות לא. ממעשה אחיה השילוני הקורע שמלתו לאות קריעת המלוכה, ולב. שידוע שיש לשמואל מעיל, זהו
מעשה רפלקסיבי של שאול.
דבר זה צריך לעשות בבתי ספר תיכוניים שיש באפשרותם לדמות דבר לדבר, ויש להם בקיאות בשאר ספרים, ולא להסתפק בהבנה גרידא.
דוגמא: <בראשית מו,כט> "ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, וירא אליו ויפל על צואריו - ויבך על צואריו עוד".
מי בכה? רש"י - יוסף בכה, ויעקב קרא ק"ש, טעם הדברים שהפסוק מוסב כולו על יוסף. רמב"ן - יעקב בכה, שהיה זקן וראה את בנו לבוש בבגדי המלכות, ודבר ידוע שדמעת האב מצויה יותר, וטעם הסבר הדברים שהרגש האנושי מחייב את ההסבר הזה.
(ג) ישנם חילוקים בפרשנים המצביעים על חילוק רחב יותר, עד אפילו בהשקפת עולם.
<ישעיה ה,יב> הרשעים "ואת פעל ה' לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו".
מהיכן לומדים את גדלות הבורא: רד"ק - מעשה ידיו של ה' הכוונה לחוכמת הכוכבים שמתוך שיודע את סודם מכיר את הבורא, שנאמר "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" או "השמים מספרים כבוד אל". משמע את גדולת הבורא יש להבין מהבריאה. שד"ל - מעשה ה' הוא הענשת החוטאים בבריאה, כדו' "כי שמחתני ה' בפעלך מעשי ידיך ארנן... רשעים... להשמדם עדי עד". משמע את גדולת הבורא יש להבין מתוך עליית הצדיקים ונפילת הרשעים.
<שמות יג,ח> "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
טעם המצוות: רש"י - בעבור המצוות הוציאני, אב"ע - בעבור קיום מצוות מצה עשה לנו מופתים. רמב"ן - בעבור שהוציאני ממצרים אני מקיים מצוותיו. השאלה היא האם התורה והמצוות הם כלי לחינוך ישראל, ובעבור שאקיים את מצוות מצה ה' הוציאנו (רש"י ואב"ע), או ישראל הם כלי להגשמת התורה והמצוות בעולם לכן הקב"ה הציאם ממצרים כדי שיקיימו מצוותיו (רמב"ן).
(ד) חילוקים בפרשנים בתפיסת נושא שלם בפרק:
<ש"א כח> מהי "בעלת האוב"?
ר' שמואל בן חפני גאון - מעשה האוב היה הבל ורמאות, שהיה אדם מתחבא ומדבר בקול נמוך. והאישה הכירה בשאול, ואמרה לו את לאיש המתחבא שיאמר את הדברים המפורסמים: הפסד מלחמת ישראל, מעשה הריגת כוהני נוב, דוד נמשח למלך. ואמרה לו שימות למחר מסברא.
רס"ג - רחוק הוא שאישה תדע עתידות, וה' החיה את שמואל שידבר עם שאול ולכן נבהלה בעלת האוב "ותזעק בקול גדול".
רלב"ג - כל חזיון שאול היה מפעולות הדמיון, מין חלום בהקיץ. שהיה לו כח נבואי מה, וכל הדברים הם דברי שמואל אל שאול עוד שהיה בחייו.
התלמידים יבדקו כל פירוש לאורך הפרשה, ויגלו את היתרונות והחסרונות של כל פירוש:
רשב"ח - התגשמות מלאה של דברי "הנבואה", והיאך זה ייתכן ע"י בן אנוש לנחש במדיוק?!
רס"ג - כיצד הקב"ה יחיה אדם בבית ע"ז, הרי זה עלול לחזק את האמונה בהבליהם!
רלב"ג - הפסוק "ויאמר שמואל אל שאול". סיוע לכך ששאול לא אכל כל הלילה ודבר זה הגביר את דימיונו, וכן בכל מהלך מלכותו רוח הייתה מבעתתו.
לכן בכיתה ה"פשטנים" יאהבו את שיטת רשב"ח שהיה הכל רמאות, בעלי ה"רגש הדתי" יאמצו את רס"ג שה' עושה גבורות, וה"פסיכולוגים" ישמחו לשיטת רלב"ג שהכל הוא אוטוסגסטיה.
(ה) יתרונות סוג לימוד "פלפול חברים":
א. התלמידים מתווכחים, מתעניינים, השיעור ער.
ב. מכריח את התלמיד לעיין ולהתעמק בפרשה.
ג. התקשרות התלמיד ל"דעה" שאהובה עליו ועי"כ ש"נלחם" עליה נוצר יחס אישי בינו לחומר.
ד. ידע התלמיד שאת קושיותיו שאלו עוד הרבה שנים והוא חלק מהשרשת של "עוסקי התורה".
כיתה שאינה שואלת סימן רע לה משום:
א. סימן שהמורה "קשה" ואינו מסוגל לשמוע שאלות שאינן לרוחו.
ב. סימן שהמורה לא יודע לענות נכוחה, והתלמיד "מתייאש" מהמורה.
לכן על המורה בהבאת פרשנים בכיתה צריך:
א. להביא את הדעות שיזדהו התלמידים איתם, בהתאם לגילם ורמתם.
ב. אם הפירוש קשה - יסביר זאת המורה בלשונו.
ג. אם העניין מסובך - יכתוב זאת על הלוח עם סימני פיסוק ויהיו הפירושים לנגד עיני התלמידים בויכוחם.
ד. אם הפרשנים "קלים" יש לומר להכינם בבית ובשיעור עצמו לפתוח מיד בדיוןק.
ה. אם לא מצוי הפרשנים בידם - מעתיקים את כולם על נייר, ואז יראו למולם כל הזמן את הפרשנים.
יש שיטענו שאין זה מכבוד חכמים שילדים יסכימו או ידחו פרשן, לכן צריך להסביר את היתרונות לעיל ומאידך, להפך, מכבוד חכמים שיתעמקו בדבריהם ויתחבבו הדברים עליהם.