ספר הזן של ג''ושו

ספר הזן של ג''ושו אינו ספר קל. כך גם משלי הזן של ג''ושו הנם קשים לעיכול ו"גסים". כמעט תמיד יעדיף ג''ושו ללעוג לנזיר השואל אותו שאלת תם או לסטור לו מאשר להסביר לו את התשובה ביותר ממילה אחת.
בכך כוחו של ג''ושו ושל הספר. אין זה ספר למתחילי הזן אלא ספר למתקדמים, למודי הליכה במשלי הזן.
שוב ושוב מדגים ג''ושו בדרכים שונות כי אין לתהות על קנקנו של ה"יש" או ה"אין" או "הבודהה".
יש את החיים לחיותם ואת הזן לתרגל, ואת שלוות הנפש אשר תוביל אותנו לעולם בו אנו עצמנו נחדל להתקיים.
באחד המשלים מספר ג''ושו על חכם שהיה יושב בהרים והציפורים היו מניחות לרגליו פרחים. לאחר שזכה להארה חדלו הציפורים להניח פרחים למרשותיו. שוב לא היה האיש בין הדברים הגשמיים ולכן לפרחי הציפורים שוב לא הייתה כל משמעות.
הארותיו ודברי ההסבר של יואל הופמן מבהירים את התמונה אך לדעתי רצוי בשלב מסויים להניח להערות אלו (אשר אכן פוסקות בשלב מסויים זה) ולהתמקד בדברים ללא ניסיון רציני מדי להבינם. כאשר תקראו שוב ושוב את הביטול בו נוהג ג''ושו בכל מה שלכאורה נחשב חשוב, כאשר הוא עושה עצמו כתרנגול, כפרה או כאשר הוא לועג לנזיר צעיר או זקן, אזי תחלחל לנפשכם ההבנה אודות הזן ואודות תפיסת העולם אותה מייצג ג''ושו.