משניות מסכת ברכות פרק א''

משניות מסכת ברכות תקציר פרק א''   בפרק זה לומדים אנו על מצוות ק"ש על כל חלקיה.  
זמנה של קריאת שמע

קריאת שמע של ערבית: תחילת זמנה, מצאת הכוכבים. ובעניין סוף זמנה, חולקים חכמים במשנה. רבי אליעזר אומר, עד סוף אשמורה ראשונה. רבן גמליאל חולק עליו, ואומר עד עלות השחר. וחכמים שמחמת חששם שמא אדם לאחר את מצוות קריאת שמע אם יחכה עד עלות השחר, הקדימו את סוף זמנה לחצות הלילה. תחילת זמן קריאת שמע של בוקר הוא, משיאיר אור היום כך שיוכל אדם להבחין בין הצבעים תכלת ולבן. ורבי אליעזר אומר שצריך יותר אור, המספיק להבחין בין תכלת לכרתי (סוג של צבע הדומה בגוונו לירוק). וסוף זמן קריאת שמע של בוקר לפי דעת חכמים, עד נץ החמה. ולפי דעת רבי יהושע, עד שלוש שעות מאז עלות השחר.  

דרך קריאתה חולקים בית שמאי ובית הלל. בית שמאי אומרים שבקריאת שמע של ערב צריך לקרות כשהוא שוכב, (לומדים זאת ממה שנאמר בתורה "בשכבך") ובבוקר צריך לעמוד (לומדים זאת ממה שכתוב בתורה "ובקומך"). אך בית הלל מתייחסים למה שכתוב בתורה, לא כהוראה לצורה של הקריאה, אלא הוראה על הזמן לקרא אותה. ובהקשר לצורת הקריאה, הם אומרים שאפשר לקרא בכל דרך שאדם יבחר.  
ברכות ק"ש לפני קריאת שמע של בוקר אומרים שתי ברכות (יוצר אור ואהבת עולם), ולאחריה אומרים ברכה אחת (אמת ויציב). לפני קריאת שמע של ערב אומרים שתי ברכות (מעריב ערבים ואהבת עולם), ולאחריה אומרים גם שני ברכות (אמת ואמונה והשכיבנו).  

תוכנה של קריאת שמע קריאת שמע מורכבת משלושה פרשיות, א. שמע ישראל ב. והיה אם שמוע ג. ועשו להם ציצית. ואפילו שבלילה אין טעם בקריאת מצוות ציצית (שאינה נוהגת בלילה), עדיין צריכים לקרא את הפרשה הזו כדי להזכיר את סיפור יציאת מצריים בקריאת שמע. ומניין לנו שצריך להזכיר את יציאת מצרים כל יום? משום שנאמר בפסוק למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. בנוסף לומדים ממה שכתוב "כל ימי חייך", שצריך להזכיר יציאת מצריים שני פעמים כל יום. (ימי חייך מרמז על היום = בוקר והתוספת של כל מלמדת אותי שצריך לקרא גם בלילה)