על הספר: לתמר מלאו 12 שנים כשפגשה לראשונה את פיליפּוּס. הייתה זו
אהבה ממבט ראשון, אך זו הייתה גם אהבה אסורה. תמר חיה בארץ ישראל לפני כ- 1,700 שנה. הרומאים שלטו בארץ, ואחת ממצודות המשמר שלהם גבלה בכפר של תמר. הנער שבו התאהבה היה עבד נבטי, השייך לאמן
פסיפס רומאי. האמן נקרא לבנות
רצפת פסיפס במצודה, ולקשט בה אולם תפילה של עדה סודית בארץ – עדה של ראשוני הנוצרים.
תמר ידעה שאהבתה לפיליפוס אסורה, וכן אסור היה לה להתמסר לאהבה אחרת שלה. מילדותה נמשכה תמר ליופיין של
אבנים קטנות, שאותן אספה בשדות. תמר נהנתה לשחק עם האבנים וליצור מהן צורות. אביה אסר עליה זאת בגלל הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אך תמר לא עמדה באיסור. היא הטמינה את אוצר האבנים שלה בפינת מסתור, שהפך למקום המפגש הסודי שלה עם פיליפוס.
בנקודה זו כדאי שתדעו על אליקא, נער יהודי המאוהב בתמר.
אליקא מנסה להרשים אותה בתיאורי הנעשה במצודה, והוא יהיה זה שיגניב אותה ואת חברתה לאולם התפילה, כדי לחזות בפסיפס. לאחר מכן יעברו על תמר ימים לא קלים. אמה שבהריון חולה ומרותקת למיטתה. כל עבודות הבית מוטלות על שכמה של תמר. דווקא ביום שבו תכרע האם ללדת תמר לא תמצא איש שיוכל לסייע בלידה הקשה. מי בכל זאת תציל את אמה ואת הרך הנולד? ומה יעלה בגורל האוהבים, תמר, פיליפוס ואליקא?
עוד על הספר: הסיפור מחיה בצורה מרתקת ועשירה בפרטים את הווי החיים ואת תושבי הארץ במאה השלישית לספירה. סיפור אהבתה והתבגרותה של תמר, מבטא את המתח שבין מימוש נטיות הלב ודחף היצירה, לבין הרצון העז להיות בת טובה ונאמנה למשפחתה ולעם היהודי.
הסיפור נכתב בהשראת רצפת פסיפס - תגלית ארכיאולוגית שנחשפה לא מכבר על ידי בנה של המחברת.
על המחבר/ת: יונה טפר היא סופרת ועורכת ספרי ילדים ונוער. היא נולדה בקיבוץ דפנה שבגליל העליון בשנת 1941, שם עברו עליה ילדותה ונעוריה. היא עסקה בחינוך, בהוראה כללית ובהוראת דרמה, ולאחר מכן עברה לכתיבה ולעריכה של ספרים לילדים ולנוער. חלק מספריה תורגמו לשפות שונות, ואחרים ("בקבוק הבושם של אימא" ו"דוד חצי – חצי") אף זכו לעיבוד טלוויזיוני. ספרה "לעזוב בית" זיכה אותה בפרס זאב לשנת תשנ"ה.
סקירות נוספות אודות אבנים קטנות של אהבה