זמן התרחשות העלילה הוא המאה ה-13,המיקום –
אירופה,וליתר דיוק,ראשיתה בצרפת וסופה בפולין.
זה הוא רומן היסטורי אשר מציג בפני
הקורא את אורך חיי היהודים בזמנים ההם ועיקר התמקדותו באבי אחת המשפחות היהודיות אשר שמו הולך לפניו-ר' ב"ר ראובן הלוי. הלה ניחן ברוב מעלות טובות,מוכר בין הבריות (היהודים והנוכרים כאחד),צדיק ומבין ללב הזולת.
בהגיעו לפרקו,נישא אהרן לאסתר,אשר לא נודעת בשל יופייה המפליא,חכמתה הנשגבת או תכונה אחרת הבולטת לטובה. אמנם,היא חרוצה ופעלתנית,טובת לב וקשובה. בנוסף,לאופייה החיובי שנגלה לאחר הנישואין-ייחוסה רב, שכן אביה הוא פרנס הקהילה.
עם נישואיהם,העסקים של אבי אסתר עוברים לידי אהרן והוא מתחיל להתמצא בהם חיש מהר.
במהרה,עסקי אב הכלה פורחים ומתפתחים ואהרן צובר עוד ועוד ממון. עבודתו החדשה גוזלת הרבה מזמנו והוא חפץ להגיע לרגע בו יוכל להסיר עול זה מכתפיו ולהניחו על כתפי ממשיך דרכו,ובעצמו להתפנות ללימודי הקודש.
אהרן ואסתר מביאים לעולם שתי בנות ובן,ואיתו-בבוא העת-נוסע ר' אהרן לישיבה מכובדת בעיר מרוחקת על מנת להכין אותו להפיכתו לבר מצווה.
באחת משהיותיהם באכסנייתם הקבועה בה הם נוהגים לעצור בהגיעם לעיר,מגיעה לאוזניהם בשורה מרה ביותר,על אסון שהתרחש בעיר מגוריהם. בזמן הימצאותם של רוב יהודי הקהילה בבית הכנסת,הגויים נעלו את דלתותיו ושרפו את האנשים בעודם בחיים.ביניהם היו גם אסתר,אשת אהרן ושתי בנותיהם.
האבדה היתה קשה מנשוא וזוועתית.ר' אהרן האשים בכל את עצמו,ועל כן כפה על עצמו צומות ואורח חיים סגפני.למרות הכאב והאכזבה,לא הפנה אהרן גבו לאלוהים והמשיך לעבדו נאמנה,אם כי במעט קושי,תחילה.
עבר זמן,ואנשים החלו לדבר סביבו בדבר חובתו לשאת לו אישה נוספת.ר' אהרן חיפש תירוצים לדחות את המועד,אך בסופו של דבר נשלח אליו שדכן ממשפחה מכובדת (אותה הכיר) והציע לו לכלה את שיינדל,צעירה יפת תואר שהתאלמנה טרם עת,כאשר היא עוד בבתוליה. ר' אהרן דחה את ההצעה למועד של שנה, בטענה שעדיין שרוי ביגונו ובאותה התקופה הבעלים של האכסניה בה שהה, בא אליו והציע את יד ביתו,מירילין היפהפייה, שהיתה מאוהבת בר' אהרן בסתר עוד כשאשתו היתה בחיים.אהבתה זו היתה עמוקה עד אין קץ והדדית.באהבתו אל מירילין ר' אהרן ראה חטא,כי שבתה את ליבו זמן רב לפני האסון.
באותה העת,ניסה לדכא כל רגש כלפי מירילין ,העניש עצמו על תאוותו ו משל בעצמו בלי להתפתות ליצריו.
את הצעת אבי מירילין דחה אהרן,בגלל החשש שאין זה יאה "בעיני" ה' להתחתן עמה,ובסירובו הבלתי מוסבר גזר ייסורים נפשיים קשים גם על עצמו וגם עליה.
מכאן,חייה מלאי סבל ומהמורות בדרך, ואילו הוא נישא לשיינדל וחי איתה חיים מהולים בצער על שאינה יכולה להביא ילדים לעולם(כך מתברר מאוחר יותר).
גם שיינדל הלכה לעולמה מוקדם,כמו קודמתה,וגם עליה דאב ליבו של אהרן.
אנשים מחילים ללחוץ עליו להתחתן בשלישית,אך הוא כבר אינו צעיר וגמר אומר עם עצמו שלא לשעות להפצרות האנשים סביבו,עד שלפתע-כמו קרן אור חמימה מן העבר-מופיעה מירילין והלאה,דבר אחד מוביל לאחר והם נישאים,מביאים ילדים וחיים באושר ועושר שנים רבות יחד עד פתירתו של אהרן מן העולם הזה כשיש לו ילדים,נכדים ואף נינים שהוא הספיק לראות.
הלאה מסופר כמה הצליחו הדורות הבאים אחריו,אשר אותם לא פקדו אסונות כבדים,כדוגמת אסונו האישי של אהרן,והם חיו את חייהם טוב כמה שרק ניתן.
זה הוא ספר המעשיר את שפתו של הקורא ואת הידע שלו כאחד,אך מכאן ניתן להסיק שהוא איננו פשוט לקריאה ולהבנה,וכן,לא כל אחד ימצא בו עניין.