אלה תולדות

הספר נקרא במקור באיטלקית "ההיסטוריה" ולמעשה מספר את תולדותיו של ילד אחד קטן בשם אוזפה שנולד ב-1941 ומת בשנת 1947, מנקודת המבט שלו ושל הסובבים אותו והכל על רקע מלחמת העולם השניה שהיתה בעיצומה כשהוא נולד והסתיימה שנתיים לפני מותו. המספרת מקדישה פרק לכל שנה ובתחילת כל שנה מפרטת בקצרה את הארועים בעולם במסגרת המלחמה ומחוצה לה, ואז מספרת את סיפורן של הדמויות, אוזפה ומשפחתו, על רקע ארועי המלחמה.
 
אידה, איטלקיה, חצי יהודיה, נישאת בגיל צעיר ונולד לה ילד בשם נינו. זמן קצר אחרי נישואיה מת בעלה הטרי מסרטן והיא נשארת אלמנה. כשבנה מתבגר היא מצליחה פחות ופחות להשתלט עליו והוא מבלה כל הזמן בחוץ, בהרפתקאות שאין לה שליטה עליהן. בשנת 1940, היא נאנסת על ידי חייל גרמני שנמצא בדרכו להילחם באפריקה ונהרג מיד אחר כך בנפילת המטוס שלוקח אותו ואת חבריו לשם. מהאונס היא נכנסת להריון, ובגלל הרעב ומאורעות המלחמה שמאלצים את כולם להסתגר בבתיהם, השכנים לא מבחינים בהריון שלה. היא יולדת ילד וקוראת לו ג''''וזפה, ובגלל קשיי הביטוי שלו לבטא את שמו, דבק בו השם אוזפה. הילד גדל בשנות הרעב הגדולות של המלחמה, מתפתח שלא כראוי ונשאר קטן לגילו. הוא כמעט לא יוצא מן הבית כי אידה, אמו, מתביישת בו בגלל נסיבות הולדתו, והאנשים היחידים שהוא רואה בשנותיו הראשונות הם אחיו נינו ששניהם קשורים זה לזה בעבותות של אהבה גדולה, את אמו, ואת הכלב בליץ של אחיו נינו. נינו מצטרף לצבא הפשיסטים ועוזב את הבית ואידה נשארת לבד עם אוזפה ועם הכלב. מלבד היותה מורה בבית ספר יסודי, היא מחרפת את נפשה להביא אוכל הביתה וחוסכת מעצמה כדי שלילד יהיה מה לאכול. יחד עם זה היא חיה בפחד מתמיד שיגלו את דבר יהדותה ויעשו לה משהו במסגרת ההתנכלות ליהודים. באחת ההפצצות של בנות הברית על רומא, ביתה נהרס, הכלב מת, והיא ואוזפה יוצאים כפליטים לבית מחסה בקצה העיר ששם הם מבלים את רוב שנות המלחמה. אוזפה מתוודע בפעם הראשונה בחייו אל כמות גדולה של אנשים שנמצאת מסביבו עשרים וארבע שעות ביממה, והוא מהווה את מרכז העניינים שם, כי כולם שם מטפלים בו ומפנקים אותו. נינו מגיע לפתע יום אחד ומתברר שהוא עזב את הפשיסטים והצטרף לפרטיזנים ומעללי הגבורה שלו ממלאים את הספר ומביאים סוף סוף קצת גאווה לאמו. הוא מגיע מפעם לפעם אל המחסה, מביא להם כסף ואוכל וגם לוקח את אוזפה מדי פעם איתו להרפתקאות בסביבה ואפילו מביא אותו איתו פעם אחת אל בין הפרטיזנים. בעת הפינוי הגדול של יהודי גטו רומא אל מחנות ההשמדה במרכז אירופה, השלטונות מחפשים את אידה שנמצאת ברשימותיהם כיהודיה, אבל לא מאתרים אותה בכתובתה המקורית כי ביתה נהרס. המלחמה מסתיימת ואידה עוברת כמה דירות עד שהיא מגיעה לבית של קבע. נינו עוזב את הפרטיזנים ומתחיל להתעסק בעניינים מפוקפקים שרק נרמז עליהם, כמו מסחר בנשק, הברחות וגניבות, עד שיום אחד הוא נהרג בתאונת דרכים אחרי מרדף של המשטרה. בעקבות זה, מגיעה אחרי מספר ימים לביתם של אידה ואוזפה כלבתו של נינו ששמה בלה, נובחת מול הדלת. הם מכניסים אותה הביתה, ומרגע זה ועד למותו של אוזפה מהתקפות חוזרות ונשנות של מחלת הנפילה, הוא מבלה איתה כל הזמן. יוצא איתה לטיולים ברחבי רומא, בסביבת ביתם וגם רחוק יותר והיא שומרת עליו ודואגת לו כל הזמן.
 
ברקע מתוארת ההסטוריה העולמית הכוללת את סיפור גורלה של יהדות גטו רומא שכל אנשיה נשלחו למחנות ורק בודדים מהם חזרו בתום המלחמה ללא צלם אנוש, קורות הפרטיזנים באיטליה, סיפור הרעב של שנות המלחמה ברומא, איך הסתדרו איתו ומה עשו נגדו, סיפור משפחות החיילים בצבא האיטלקי הנלחם ברוסיה המחכות לשובם, הרבה פילוסופיה פשיסטית, קומוניסטית ואנרכיסטית ועוד סיפורים צדדיים של דמויות נוספות המשתתפות בעלילה. כל זה מהווה רקע לחייו של אוזפה, ילד רגיש ומקסים, חכם ומוגבל כאחת, תוך תאורים אמיתיים לחלוטין של התנהגותו ושפתו, שכל מי שיש לו ילדים בגילים אלה, יידע לזהות בדיוק את כל אחד מהשלבים בשפתו ובהתנהגותו של אוזפה הקטן. אף על פי שימיו קצרים, יש לאוזפה חיים מלאים מתחילה ועד הסוף. מהצד חיים אלו נראים קשים ומפרכים שלא מגיע לילד קטן שיהיו לו, אבל בשביל אוזפה, אין ספק שכל רגע בחייו היה רגע של אושר. הוא ידע למצוא את הטוב והמשמח בכל אדם ובכל ארוע, ואין סיבה שלא נלמד ממנו משהו.
 
הספר לא קל לקריאה. הוא ארוך, מלא פירוט, הגיגים ופילוסופיה, צריך הרבה פעמים לעזוב אותו לכמה ימים כי עומס הרגשות קשה מנשוא, אבל מי שיצליח לצלוח אותו לא יתחרט.

סקירות נוספות אודות אלה תולדות