כוחו של הצבע

לרוב, כשאנו נכנסים לדירה חדשה אנו מקפידים לצבוע אותה לבן מן המסד ועד הטפחות, כאשר הרציונאל הוא שצבע לבן מעניק תחושה של זיכוך, טוהר וניקיון. יש בינינו שעושים צעד אחד קדימה וצובעים את המטבח באוף-וויט, ויש גם כאלו שצובעים קיר שלם בכתום ומרגישים שעשו צעד משמעותי בחיים.
בספרה החדש של קתרין קמינג, מתגלות לנו כמה אמיתות על החיים בצבע. כמו לדוגמה שבית צבוע כולו בלבן יכול לגרום לתחושת סטריליות, ריקנות ואפילו בידוד; שמבחר הצבעים האופטימיים הוא גדול כל כך אז מדוע לצבוע את המטבח באוף-וויט משעמם; ושקיר כתום בסלון לאו דווקא מתאים לכל אדם ולכל חפץ.
המחברת, שעוסקת בעיצוב פנים עם התמחות באמנות הציור הדקורטיבי, משלבת בספר מספר גישות מעניינות לנושא הצביעה הביתית, שנתפס לרוב כטריוויאלי. מצד אחד, היא עוסקת במקצועיות רבה בתחום הצבעים תוך שהיא מסבירה מהם צבעי היסוד וכיצד יוצרים מהם את שלל צבעי הקשת ותת גווניהם. לגישה המקצועית הזאת מוסיפה המחברת גישה ניו אייג'ית שמתאימה לכל צבע תחושה או רגש מובחנים, שנובעים מן הצ' אקרות (מרכזי כוח) שממוקמות בגופנו. הצ'אקרות, לטענתה, שואבות את הצבעים העיקריים של קשת הצבעים, הנקלטים בגוף ומשפיעים על התחושות והרגשות שלנו. כלומר, ספיגה מוגברת של צבע מסוים יכולה להשפיע על הלך הרוח שלנו.
על פי גישות אלה נפרשת לפנינו קשת הצבעים על כל גווניה; כל צבע והלך הרוח שלו, התחושות והרגשות שהוא יוצר והאופן המומלץ לשימוש הביתי בו.
כאשר בדקתי מה המחברת חושבת על שתי הנטיות הישראליות שתיארתי קודם, צביעת המטבח באוף-וויט ולחילופין, צביעת קיר אחד כתום, מצאתי רעיון מעניין – צביעת המטבח בכתום. ההסבר הוא שכתום הוא צבע ידידותי חברתי ויצירתי שמשרה נינוחות. בבית הוא יוצר אווירה של זרימה ושל יצירה. הצבע האנרגטי הזה יכול לשפר מצב רוח דכאוני. הצבע הכתום עוזר, על פי הגישה הניו אייג'ית, למערכת העיכול, לכן זהו צבע טוב בעיקר לצביעת מטבחים ופינות אוכל.
הרעיונות וההמלצות מובאים בצרוף תמונות צבעוניות שממחישות את הצעות.