כשנולדה ביתי הבכורה, חזרתי מבית החולים מצוידת בתינוקת חדשה, כאבים, פחדים, ובעיקר באי ידיעה מוחלטת מה עושים עם היצור הזעיר הזה.
ככל שחלפו הימים הבנתי עד כמה בורותי גדולה.
ללמוד לחתל, להרדים, לעשות אמבטיה,את זה כל אחד יכול...
אבל למרות שליטתי בצד "הטכני" שהלכה והתמקצעה, יותר ויותר הבנתי שאין לי מושג איך לתקשר ולהבין את היצור הפעוט וחסר האונים הזה שתלוי לחלוטין באינטיליגנציה הרגשית של אמו, להלן, אני.
ספרה של הלוחשת לתינוקות שהגיע לידי הפך במרוצת הזמן ל"תנ"ך" שלי.
טרייסי הוג,
אחות אנגליה במקצועה, מזה שנים רבות, אשר עברה לארה"ב ולימדה, תמכה וייעצה לאלפי אמהות, הפכה למעין
גורו שידועה ביכולתה ללחוש לתינוקות ברכות על אוזנם ובעיקר להקשיב, ויותר מכך, ביכולתה ללמד אף אותנו, ההורים הטריים, איך להצליח בכך בדיוק כמוה.
הסוד, היא אומרת, טמון בהקשבה לקולות ולגירגורים שמשמיע התינוק. בזכות הסבריה, לומדים ההורים לזהות את אותם סימנים, שנשמעים לאוזן לא מנוסה כמילמולים מתוקים (או מענים...תלוי בשעה שבה הם נשמעים ובעוצמתם).
מסתבר שזו ממש שפה שלמה, המורכבת מקולות, גירגורים, הבעות פנים וג'סטות. הכל בעצם נועד לומר לנו מה התינוק מרגיש ומה הוא רוצה.
התינוק מתעורר יותר מדי פעמים בלילה? אוכל מעט מדי, הרבה מדי? נרדם רק על הידיים או רק בהנקה, בוכה הרבה? לא רגוע? לכל יש פיתרון. החיים לא חייבים להפוך לסבל. וזו בעיקר המלצתה של גב' הוג, לא חייבים להתהלך סהרורים ועייפים, ואיש לא חייב להרדים את התינוק על הידיים. נהפוך הוא...אם נלמד להכיר את התינוק הפרטי שלנו,בין אם הוא תינוק רטנוני, תינוק מלאך, תינוק מצוי, רטנוני או רגיש, נוכל להעניק לו כלים, כך שיוכל, יחד איתנו, לחיות חיים טובים יותר ועצמאיים יותר.
כמו כן מלמדת טרייסי בספרה את
"שיטת שלושת הצעדים", טכניקה לאיתור בעיות ופתרונן (או "
כיצד להיחלץ מהורות משובשת",כהגדרתה של הוג). טכניקה המאפשרת שינוי הרגלים רעים והפיכתם לטובים:
1.
התרחשויות בעבר: מה עשית למען תינוקך ומה לא, בתחילת הדרך?
2.
התנהגות: חלקו של התינוק במה שקורה. האם הוא בוכה או כעוס? מפוחד או רעב? האם זו התנהגות קבועה שלו?
3.
תוצאות: הדפוס שנוצר עקב פעולות העבר והתנהגות התינוק. להורים יש נטיה לא מודעת לחזק דפוס מסוים, לרוב, שלילי ולא רצוי...
לשמחתי הרבה מצאתי מעל דפי ספרה של טרייסי גם תמיכה במצבי שלי, הנפשי והגופני , כאישה ואם לאחר הלידה, ונתנה בכך מענה שלא קיבלתי בשום ספר אחר, או בסביבתי הקרובה.
טרייסי מגדירה את סוגי הדכדוך השונים התוקפים נשים לאחר לידה: החל מדיכדוך קל החולף תוך מספר ימים, דרך דיכאון קל, ודיכאון קליני (שמאופין לרוב במחשבות אובדניות ובריחוק מהתינוק). היא מציינת סימנים מחשידים ובהחלט ממליצה למזהות את עצמן כבעלות אותם סימפטומים, לקבל
עזרה וטיפול.
ולאלה מבינכם, ההורים לילדים גדולים קצת יותר, אל דאגה, המו"ל של טרייסי הוג דאג להנפיק ספר המשך :"הלוחשת לפעוטות", שללא ספק, הצליח להציל אותי מטעויות מהותיות בחינוך ביתי, כשבגרה והגיעה לגיל שנתיים ה"נורא".
הייתי רוצה לסיים בנימה אופטימית, אך לצערי, ה"
לוחשת לתינוקות" נפטרה לפני כשנתיים-שלוש, ולכן נותר לכל אלה שנעזרו בה ושיעזרו בה בעתיד, ללחוש "תודה, טרייסי".
סקירות נוספות אודות סודותיה של הלוחשת לתינוקות