מדיאה

מחזה יווני שהועלה על הבמה בשנת 431 לפנה"ס. כבמחזות אחרים, עוסק אוריפידס בעולמן הפנימי של הנשים.
המחזה פותח במונולוג המינקת, המסבירה לצופים כי יאסון, בעלה של מדיאה הזרה ואב לשני ילדיה, נושא לאישה שנייה את בתו של קראון. מדיאה, שעזרה ליסון במסע אחר גיזת הזהב, הונתה את אביה ואף רצחה את אחיה על מנת לאפשר ליאסון לברוח, מרגישה נבגדת. בשיחה בין המחנך למינקת נודע כי יאסון מתכוון לגרש את משפחתו הישנה מהעיר.
מהרגע שמתוודעים למדיאה, היא שקועה בכעס וברחמים עצמיים. היא מספרת למקהלה, לנשים הקורניתיות, כי אושרה מתבסס על יאסון (היא אשה, זרה, ללא קשרי משפחה, ולכן נחשבת לאזרחית סוג ב''). לאחר מונולוג בו היא מונה את חסרונותיה האשה בחברה היוונית, היא מבקשת מהמקהלה לא להסגיר אותה כשתמצא דרך לנקום בבעלה.
קראון מגיע וקורא למדיאה לעזוב באותו רגע את העיר, ולקחת איתה את שני הילדים. הוא טוען כי מדיאה מפחידה אותו בשל ידיעותיה בכשפים ובקשריה, ולכן יהיה זה סיכון בשבילו אם תשאר. מדיאה טוענת כי אין זה כך, ובוויכוח ארוך מנסה לשכנע את יאסון להישאר בעיר ליום אחד נוסף על מנת שתמצא מקלט בעיר אחרת. יאסון מסכים, אך קובע כי אם תשאר בעיר עד הזריחה היא תוצא להורג.
מדיאה מכריזה כי ברצונה לרצוח את בעלה, כלתו והחותן. היא מתלבטת כיצד, ומחליטה לדבוק בדרך שהיא הכי מוכשרת בה: הסם. הבעיה היחידה היא עיר המקלט לאחר מעשיה.
יאסון  מופיע שוב ומספר שעליו להגלות את מדיאה רק מפני שהיא פיטפטה על דבר נקם, וחותנו כועס על כך שלא הגלה אותה זה מכבר. יאסון טוען כי הוא מתחתן למען משפחתו משום שכך הוא מבטיח את עושרו ועושר המשפחה. כמו כן, הוא מציע לה קצבה וקשרים בגלות. מדיאה רותחת על טיעונו של קראון ופורשת בפניו את כל הטובות שעשתה לו במהלך המסע אחר גיזת הזהב. המקהלה מסיימת את הסצינה בשירה על אהבה, נישואין ובגידה.
מופיע איגאוס מלך אתונה, מכרה של מדיאה. מדיאה מספרת לו על מעשי יאסון ועל גלותה הצפויה. היא מבקשת כי ירשה לה להתיישב באתונה, ותמורת זה היא תעזור לאשתו העקרה ללדת. איגאוס מסכים שתבוא לשהות בארצו אך מתנה זאת בכך שהיא תבוא באופן עצמאי- הוא לא יעזור לה להגיע לאתונה. איגאוס נשבע באלים כי לא יסגיר אותה מאוחר מכן, ועוזב.
מדיאה מספרת למקהלה על התחבולה שבעזרתה תנקום ביאסון: היא תקרא לו, תתנצל ותבקש שישאירו בעיר את ילדיה. הילדים ישאו מתנות אל הכלה, תכשיטים משוחים רעל שימית את כל הנוגע בהם. לאחר מכן תרצח את ילדיה. המקהלה מנסה להניא אותה מתכניתה, ללא הצלחה.
יאסון מגיע, ומאמין לדברי מדיאה שטוענת כי הייתה טיפשה ולא הבינה את כוונותיו הטובות. יאסון מבטיח שיבקש מחותנו להשאיר את בניו בעיר. מדיאה מבקשת מילדיה לתת את התכשיטים לכלתו של אביה, ושיתחננו להשאר בעיר. תוך הליכתם המקהלה מבכה את מותם הקרב של הילדים והכלה.
המחנך מגיע ומבשר כי הנסיכה קיבלה את התשורה ואישרה לילדים להשאר בעיר. מדיאה נקרעת בין רצונה לקחת עמה את הילדים לבין השלמת תכניתה: רצח ילדיה. היא מחליטה להיפרד מהם ולבצע את התכנית.
שליח מגיע ומבשר על מות הנסיכה ואביה. הוא מספר שהנסיכה התמרמרה על בוא הילדים עד שראתה את המתנות. לאחר שהשתעשעה עם התכשיטים, התעלפה, ולפתע החלה אש להתלקח מהכתר. הנסיכה לא הצליחה להורידו ונשרפה כולה. לאחר שהאב התכופף אליה, מת גם הוא.
מדיאה הורגת את בניה: ברור לה שיירצחו בידי ההמון הזועם והיא מעדיפה לעשות זאת בעצמה. יאסון מגיע על מנת להציל את ילדיו. המקהלה מספרת שמאוחר מידי מכיוון שהילדים נרצחו בידי אמם. יאסון מקלל את מדיאה וטוען שהיא הייתה ברברית מאז שהגיעה אל ביתו. מדיאה מספרת שרצחה אותם על מנת להתנקם ביאסון, ומסרבת לקבור אותם במקום. לאחר חילופי קללות נוספות מדיאה עוזבת באמצעות מרכבת האש שניתנה לה מסבה, השמש.