הנסיכה הקסומה

מרגנית (במקור בטרקאפ, בתרגומים אחדים נורית) גרה בפלורין בחווה עם הוריה, בה היא מוצאת הנאה יחידה בלרכב על סוסה (אשר היא מכנה "סוס") ובלהתעלל בנער החווה וסטלי (לו היא קוראת "נער חווה"). יום אחד, מגיע הרוזן רוּגן לביתה, מאחר שהוא מעוניין במציאת כלה לנסיך המפרדינק. הרוזנת מגלה עניין רב יותר דווקא בוסטלי, ומרגנית, בקנאתה, מבינה כי היא מאוהבת בו. מרגנית מתוודה על אהבתה, ווסטלי נוסע לאמריקה על מנת להרויח כסף כדי לממן את נישואיהם העתידיים.
לאחר זמן לא רב מגיעות ידיעות על כך שהשודד רוברט האיום השתלט על ספינתו של וסטלי, ומרגנית מאמינה שוסטלי מת. היא נודרת לעולם לא לאהוב שוב.
מאחר ואביו המלך גוסס, נסיך פלורין מעוניין במרגנית ככלתו על מנת לגדל יורש. מרגנית מסרבת לחיזוריו, גם לאחר שהוא מאיים להרוג אותה, אך לבסוף נעתרת כאשר הוא מסביר כי אינה חייבת לאהוב אותו, אלא רק להינשא לו.
כעבור שלוש שנים, כאשר החתונה מתקרבת, מרגנית נחטפת על ידי שלושה פושעים- אמן החרבות הספרדי איניגו מונטויה, הענק התורכי פזיק, ומנהיג החבורה, ויזיני, גיבן סיציליאני פיקח. השלושה נשכרו לחטוף אותה כדי שתפרוץ מלחמה בין פלורין לגילדר. כאשר הם לוקחים את מרגנית בספינתם לגילדר, הם מגלים כי ספינה נוספת עוקבת אחריהם. הם מגיעים לצוקי הטירוף ומתחילים לטפס עליהם, כאשר הרודף אחריהם, גבר במסיכה שחורה, מתחיל לטפס אחריהם. כאשר הם מגיעים לפסגה הם חותכים את החבל, אך האיש מצליח לתפוס באבן ולא ליפול. כאשר האיש מגיע לפסגה, הוא מנצח את איניגו בקרב חרבות, את פזיק בקרב היאבקות, ואת ויזיני בקרב מוחות בסופו הוא מורעל. הוא לוקח את מרגנית, אשר חושבת כי הוא חוטף אותה, ודוחפת אותו אל הואדי. לאחר מכן חושף האיש את זהותו האמיתית- וסטלי.
בבורחם מן הנסיך המפרדינק, אשר הגיע לחפש את מרגנית, מספר לה וסטלי כי השודד רוברטס התיידד עם וסטלי, והעביר לו את כינויו. לאחר שכמעט טובעים בחול הטובעני של הביצה, ולאחר שכמעט טורפים אותם מכרסמי ענק, מצליחים וסטלי ומרגנית לצאת מן הביצה בשלום, שם מחכה להם הנסיך עם צבאו. מרגנית נכנעת על מנת להציל את וסטלי, לאחר שהנסיך מבטיח כי יקח אותו בחזרה לספינתו. למעשה, נלקח וסטלי לביבר המוות, שם הוא עובר עינויים.
בינתיים, מודה מרגנית בפני המפרדינק כי היא אוהבת את וסטלי, ונראה כי המפרדינק מבין לליבה. למעשה, תוכניותיו הן להרוג את מרגנית מיד לאחר החתונה, על מנת להתחיל במלחמה עם גילדר. כך מגלים גם כי המפרדינק בעצמו שכר את שירותיו של ויזיני שיחטוף את הנסיכה, ותכנן להאשים את גילדר בכך.
בינתיים, פזיק ואיניגו נפגשים מחדש. פזיק מספר לאיניגו כי האיש בעל שש האצבעות, אותו חיפש איניגו כל חייו על מנת לנקום על מות אביו, הוא הרוזן רוגן. מאחר וויזיני מת, ואיניגו נזקק לאיש אשר יתכנן את המהלכים, הוא מחליט למצוא את האיש בשחור (וסטלי) שיעזור לו. הם שומעים את זעקתו של וסטלי אשר עובר עינויים, ועוקבים אחריה עד לביבר המוות. לאחר שצולחים, בקושי רב, את חמש הקומות של ביבר המוות, מגיעים פזיק ואיניגו למרתף, שם הם מוצאים את וסטלי מת. הם לוקחים את גופתו למקס בעל הנס, מחולל ניסים אשר עבד בעבר אצל הנסיך המפרדינק, וזה נותן להם גלולה אשר תחזיר אותו לחיים לשעה אחת בליל החתונה.
בשעת החתונה, פורצים איניגו, פזיק ווסטלי לארמון. איניגו מוצא את הרוזן רוגן, והורג אותו בדו-קרב, תוך חזרה על המשפט המוכר "שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, היכון למות". במקביל, מוצא וסטלי את מרגנית רגע לפני שזו מתאבדת. איחודם המחודש נקטע עם הגעתו של הנסיך המפרדינק.
וסטלי מרמה את הנסיך באיומיו לענות אותו, והמפרדינק נכנע, רגע לפני שאיניגו נכנס לחדר. פזיק מופיע אף הוא, עם ארבעה סוסים לבנים, וכולם בורחים מן הארמון. הספר מסתיים באופן לא מוגדר; גולדמן מספר, באופן בדיוני כמובן, כי כאשר סיפר לו אביו את הסיפור בילדותו, הוא סיים אותו ב"והם חיו באושר עד עצם היום הזה". רק כאשר קרא גולדמן בעצמו את הספר, גילה כי "מורגנשטרן" למעשה סיים את הספר עם סוף פתוח, כאשר סדרה של תקלות פקדה את הארבעה. גולדמן מסיים ואומר כי הוא מאמין שהארבעה אכן הצליחו להימלט, אך אין זה אומר בהכרח כי "הם חיו באושר עד עצם היום הזה".

סקירות נוספות אודות הנסיכה הקסומה