סיפור זמנים עברו
סיפור זמנים עברו
מחבר: אריס פאקינוס
תקציר ע"י: shefer 300 / 25 April 2008
הוצאת 'מעריב', 1984
"ילדיו, זקנים וזקנות בעלי הדר-שיבה, הרכינו ראשיהם ובכו".
"לך אספר הכל, בשביל שתדע, בשביל שתספר זאת לאחרים".
"סבי הביט לעבר השמש השוקעת. 'עוד מעט יחשיך', אמר בנחת".
הסופר היווני פאקינוס כתב כאן יצירת-מופת, בסוגת הגעגועים לעבר. חיי הכפריים הדלים ביוון שבין שתי מלחמות-העולם מתוארים כאן כאגדה נוגעת-ללב על 'האנשים של פעם': מסתפקים במועט, שקדנים, ישרים וצנועים, אוהבי-אדמתם ומשפחתם. גם כשמתוארת המציאות הקשה, האכזרית-אטומה לפעמים, היא אפופה בערפל הנוסטלגי של העבר.
והמציאות קשוחה היתה: מאבק יומיומי על לחם – פשוטו כמשמעו; חיים דלים-שבדלים <כשרצה הגבור לקרוא פתק שהיה כתוב באותיות זעירות, ניגש לשאול משכנתו כוס-זכוכית – שלא היתה לו בביתו>, מלחמות ההופכות את האדם לאבק-אדם חסר-ערך, גלות שלא-מרצון מהבית, ועוד.
ובכל אלה – משורטטת דמותם האנושית כל-כך של הסב והסבתא; הם, שזכו לחיות יותר ממאה שנים, וראו צאצאים רבים, התגברו על כל קושי ומכשול משום אמונתם בערכים פשוטים ובסיסיים: אהבת-האדם, יושר, חריצות, אדמה.
ספר שתענוג לקרוא בו – מומלץ.
סקירות נוספות אודות סיפור זמנים עברו