הרמב"ם
מחבר: משה הלברטל
תקציר ע"י: shefer 300 / 5 November 2009
הוצאת: מרכז זלמן שזר, 2009
"הרמב"ם
סבר אפוא שחייו הם הזדמנות יחידה לגילוי מוּבָנָהּ הפנימי של היהדות"
"האפשרות הראשונה, המתונה יותר, תופסת את "משנה תורה" כייצוג של ההלכה;
האפשרות השניה, הרדיקלית יותר, רואה בו את ההלכה עצמה"
"במבט כולל, דומה שהתמורות שהרמב"ם חתר אליהן לא צלחו בידו"
הרמב"ם <1138-1204>, הוא 'הנשר הגדול', היה הגאון המופלג ביותר שקם לעם היהודי – מאז משה רבנו. פעילותו הספרותית כוללת כתבים רבים והחשובים בהם: הפירוש למשנה, 'משנה תורה' ו'מורה הנבוכים'. על יצירותיו אלה, בעיקר על שתי האחרונות, נשברו קולמוסים רבים במשך הדורות, וגם בדורנו אנו. הפרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה משה הלברטל לקח על עצמו לבחון את יצירותיו של הרמב"ם בעיני חכמי דורנו. זאת הוא עושה בספר מרתק זה <319 עמ'>.
הספר בנוי כרונולוגית: על חיי הרמב"ם ודמותו, ועל ספריו לפי סדר חיבורם. הלברטל פורש לפני הקורא, גם זה שאינו מכיר את המקורות עצמם, את הכלול בספרים, ומנתח אותם במימדים שונים: דרך כתיבתם, מטרות הכתיבה, הקשר כל ספר לספרים האחרים, והקשיים שהתמודד עימם הרמב"ם בעת הכתיבה. תוך כך מביא הלברטל את עולמו הרוחני של הרמב"ם, ובעיקר את השאלות המרכזיות עימן התמודד בעת הקשה-ליהודים בה חי, במאה ה-12: אמונת-ההתגלות/הבריאה היהודית מול קדמות העולם של הפילוסופיה האריסטוטלית; הנבואה/ההשגחה; וקיום המצוות. הלברטל חושף את לבטיו של הרמב"ם, אשר הביאו אותו להסוות חלק מדבריו הכתובים, כך שיוכלו להיות מובנים בכמה אופנים.
הספר כתוב בבהירות רבה, ובשפה המובנת לכל, אם כי יש להתעמק בכתוב, שהוא מעט המביא את המרובה. כחלק מסדרת 'גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי' של מרכז שזר, הוא מביא לקורא הרגיל את העולם היהודי ועניניו – דרך דמות גדולה ומרשימה.
ספר חשוב, מרתק ומעמיק, המהנה את המעיין בו.