שיחות יין - הוא ספר בסיסי לכל חובב יין ... הספר נכתב תוך כדי שתיה, ומהווה הדגמה חיה לחוויית
שתיה מענגת. הספר מפרק סטיגמות ומיתוסים שיקריים שדבקו בתעשיית היין, ובונה קריטריון מוצק ויציב לבחירת יין מועדף, מבוסס על עובדות, ולא על אמונות רווחות, תפלות ושקריות על-פי טבען.
למשל -
"יין ישן - הוא יין משובח" - מסתבר שזה נכון בגבולות הזמן.. ולא כמה שיותר ישן, יותר טוב. לכל חומר אורגני יש תוחלת חיים.. וכשזו מגיעה לקיצה, עדיף - לקבור את המנוח, עם כל הצער הכרוך בדבר.. ולאו דווקא קבורה בבני המעיים, או באוספים חסרי שחר של יינות (מקולקלים).
או -
"יין אדום - לא מקררים" - נכון, בתנאי שהוא קר דיו ומתאים
לשתיה, 15-18 מעלות צלסיוס.. יותר מזה טעמו כטעם הנפט.
הספר דן גם בחשיבות הענבים כחומר גלם, ובמקומה של החבית, בעשיית היין, (
"אתה אומר שזה לטובתו שהוא לא התיישן בחבית, ואני אומר לך שזה לטובתנו...") ובעצם כל העובדות הבסיסיות על יין, נפרשות בתשע שיחות מתועדות בספר. אבל הדגש הוא על הצד האנושי, על אנשים שאוהבים יין, ועל הדרכה נאמנה שתקרב אותם למשקה הנפלא הזה. השיחות לעיתים קרובות ממריאות למחוזות תרבותיים, כשהיין הוא נקודת מוצא, ולאו דווקא הנושא העיקרי בשיחה. ובנוסף, תרבות השיחה בספר הזה, מעוררת געגועים...
"יין הוא פתח לשמחה, הצהרה על רצון להיפתח להשתחרר ולהתקרב, הוא משפיע על הגוף, על הלך-הנפש, על התודעה, על הדמיון..." טוענים המחברים, ומוסיפים דברים בשבח המתינות - "יין מטבעו, מכוון לשתיה מתונה, נינוחה, מתמזגת בהרמוניה עם סביבת הלך-הרוח, והסנטימנט, שתיה כזאת היא חגיגה קטנה... היין נמדד בטיב החגיגה."
את הספר מלווים צילומי אילוסטרציה, חלקם רומנטיים, וחלקם מכילים אירוניה דקה וסארקאסטית, שמכוונת חץ מורעל לחלק השיקרי בתעשיית היין. על עטיפת הספר - בכחוס, בכבודו ובעצמו, מניף, במחוות הזמנה להצטרף אליו, גביע של יין אדום, כשברקע היקב של
זכרון, ומעליו מרחפת עדת צפרים..
חוץ-לארץ, זה כאן.
כל מקצועני היין בארץ, קראו את הספר, ושיבחו אותו, חלקם התקשו להחליט, האם עדיף שהיין מתוצרתם אינו מיוצג בספר.. ?! שתי מהדורות של הספר - כ-4000 עותקים, אזלו למרות פרסום צנוע ביותר, והוא נדיר בחנויות יד שניה.
לחיים