הספר בשם ילדות גדולות לא בוכות.
הספר נכתב על –ידי הסופרת פרנצ''סקה קלמנטיס , הסופרת נולדה בשנת 1958 ,בסיום לימודיה בתחום הפילוסופיה באונברסיטת ססקס ,עבדה כעשר שנים בעולם הפרסום ומשם פנתה את הכתיבה.
בתחילת הספר הסיפור קשה לקריאה : מספרים בחורה גדולת ממדים בשם, מרינה, גודל גופה, קרוב 100 קילוגרם. הספר מתואר כיצד
מרינה נתקפת בתאבון הזלילה, וזה מלווי רגשות האשמה, בהמשך , התיאורים של הזלילות פחתו, היה אפשר לשים לב לפרטים עליהם מדבר הספר על חיה של מרינה ריזנתל, שהייתה תקציבאית בכירה במשרד הפרסום בשם TSNW. מבחינה כספית הרוויחה מצוין. הייתה מועמדת לתפקיד במועצת המנהלים של המשרד, וזאת לאור הצלחתה בהשגת תקציב פרסום בשווי 3 מיליון פאונד. אבל הישגים מקצועיים הם לא הכל בחיים !!!במשקלה הנוכחי, מרינה מרגישה שהיא לא מחוזרת על ידי גברים, לא מאמינה שמישהו יכול לחבב אותה. כל החיים שלה מתנהלים סביב המשקל. החיים שלה משתנים בארוחת ערב אחת , אצל חברים היא פוגשת את דיוויד סנדהרסט . הבחור עובד בחברת תרופות בשם "פריקו" , תוך כדי עבודתו גילה כי
התרופה אותה פיתח, בשם האוקסימטבולין, שבמקור יועדה התרופה לדיכוי התקפי אסטמה, בעצם יכולה לעזור בירידה
משקל ללא מאמץ מיוחד. דיוויד מספר למרינה על התרופה, ומציע לה
להשתתף בניסוי, ולקחת את התרופה במשך מספר חודשים.התגובה הראשונית הייתה שלילית, מרינה לא הייתה מוכנה לקחת בשום פנים ואופן את התרופה . במקום זה,.היא החליטה להצטרף לקבוצת שעונה לשם - פמיניסטיות שמנות נאבקות בדיקטטורת השומן עבור מרינה זה היה גלגל הצלה. הקבוצה הזו מנסה להעביר לחבריה את הגישה שמותר לאישה לאכול כמה שהיא רוצה, וללא רגשות אשמה. בהמשך הסיפור בצורה מפתיעה מגיע דיוויד בדירתה של מרינה, ומשכנע אותה באמצעות חברות הקבוצה להשתתף בניסוי האוקסימטבולין. מכאן והלאה עוברות מרינה, ואלה שהצטרפו אליה, כמה שינויים. במובן הפיזי, כולן, ללא יוצאת מהכלל, יורדות
במשקל אבל השינוי הנפשי הוא העיקר כאן. האם זה אומר בהכרח שהבעיות נפתרות? את אוהבת את עצמך עכשיו? לאורך כל הספר מרינה מתוארת צינית ושנונה,ללא קשר למשקלה.היא מנסה
להתמודד עם השאלות הקשות . ספר שאשתי קנתה ,לאחר שקראה אותו החלטי גם אני לנסות לקרוא, די נחמד.
סקירות נוספות אודות ילדות גדולות לא בוכות