מארק טווין הוא קלאסיקה בספרות האמריקאית ודמות נערצת בעולם כולו בגלל סגנונו העוקצני והסרקסטי והן בגלל הדרך בה תיאר את סביבתו
-העולם ,לפרטי פרטים ודרך ביטויים עוקצניים ומעוררי דמיון פרוע, אשר העניקו לאנשים ברחבי העולם מסעות והרפתקאות שרק
מארק טווין הצליח לכתוב.ביוני 1987 נשלח הסופר למטרת כתיבת טור על גבי סיפונה של ספינת ה"קוויקר סיטי",מניו יורק לים התיכון וארץ הקודש. טווין כתב 50 טורים במשך המסע אשר זכו להצלחה מסחררת בעיתון "דיילי קליפורניה" ובעקבותה חוברו לידי ספר מסע "התמימים בחוץ לארץ" ו"מסע התענוגות לארץ הקודש"הינו רק פרק מהספר, אשר צלח מאוד בתקופתו של טווין וממשיך לאחר מותו .
טווין כתב עם הומור והבוטות המאפיינים אותו, עם הרבה דעתנות וספקנות באשר לדת ואמונה,בשילוב עם תיאורי הנוף היחודיים רק לו.
הוא מתאר את האנשים בהם פוגש במהלך המסע בהתנשאות לפעמים ובסרקזם .
בתיאוריו את
ארץ ישראל, רואים כי טווין התאכזב ממראה עיניו ותיאר את המקום כמדוכא.
הוא מבקר במקומותיו של ישו בטבריה ובגליל ולא מרבה בתיאורים האופייניים למקום, הוא מעדיף לתאר את השממה והאכזבה. הוא מבקר בירושלים ומתאר את המקום הקדוש כמלא במצורעים , קודרת, שוממה וחסר חיים. הוא מגיע לבקר בכנסיית הקבר, הוא מתאר את המקבץ האתני במקום, את הקבר הקדוש ובעיקר לועג לאמונות הטפלות של אנשי הכנסייה .הדרך בה מתאר ומספר מארק טווין את מסעו לארץ הקודש מרתקת בגלל הדרך בה ראה את הסביבה האותנטית בארצות בהם ביקר, בעיני אדם איטלקטואל מהמערב המודרני. מפגש עוצר נשימה בין דת לחילוניות, בין היסטוריה לעתיד, בין תרבויות שונות, הכל מתובל בהרבה הומור בסגנון ייחודי לו ומגיע על מצע של הרבה שכל ישר.בתיאבון!