זורבה היווני

 
מסופר על שני חברים שמכירים באיזשהו נמל ים ביוון , האחד סופר-קפיטליסט שנוסע לכרתים , ופועל זקן פשוט
שמצטרף אליו לכאורה כדי לעזור לו בכריית פחם. פועל זה הוא אלכסיס זורבה.
במהרה מתגלה אופיו החם מזג של זורבה שחי  את הרגע , גורם לחברו להעריץ את אומץ ליבו ואת היכולת להסתכל על הדברים כהוויתם ובפשטותם. בעוד חברו, הנקרא "אדון" על ידי זורבה הוא אדם חושב ושקול אשר לא יודע לרקוד ולא יודע להביע את רגשותיו בצורה מוחצנת וססגונית כמו זורבה.
ועם זאת השניים חיים יחדיו בחושה מפח על חוף האי ומבלים את הזמן המאושר ביותר בחייהם, אוכלים כיד המלך , שותים יין שנשפך כמים, צוחקים כמטורפים על החיים, וגם בוכים על העולם שבו הם חיים.
זהו סיפור על-אנושי על חברות בין אישים כל כך שונים שבסופו של דבר כל אחד הולך לדרכו אבל, ממשיך לשאת בליבו את נשמתו של השני, ובסופו של דבר סיפורם נכתב על גבי דפים לזכרו של אלכסיס זורבה. המכונה זורבה היווני.