" יפיפה שחורה" הוא סיפור שנכתב על ידי המחברת אנה סוויל, שיש לה אהבה כבירה לחיות.
בימים מוקדמים ,חיות הועסקו כמו מכונות,
מעבדים אותן מבוקר עד ערב, דבר שגרם להם כאב.
צהרים זה הזמן לטפל בחיות למרות שהחיות קבלו את המנה היומית שלהם.
אנה סוויל הייתה להוטה ,ואוהבת חיות ,וזה ניתן לדעת מתוך המאמץ שהיא שמה כדי לסיים את הספר.
כאשר סוויל כתבה את הספר הזה היא הרגישה חולה , ברצינות,אבל זה לא גרם לה להפסיק את עבודתה.
כאשר מספר תנאים התעוררו ,אז היא לא יכלה להתכופף ישר,המשפחה שלה ,חברים וכתבו את מה שהיא הכתיבה להם, לא חשוב מה .
המרד שלה באכזריות לחיות הייתה מוצלחת.
"
יפיפייה שחור" הוא סיפור יפה על סוס שחור. המחברת מספרת סיפור דרך "עיני" הסוס. זהו סיפור על חיי סוס., שמתחיל בניסיונות להעבירו מבעל אחד לאחר.
היפיפייה השחור פוגש סוסים אחרים ומתחיל "להכיר" את סיפורם.
"יפיפייה שחור" לפעמים נופל בידים של מנהלים אכזריים ולפעמים מנהלים טובים.
"יפיפייה שחור" גם כן עובד עם האדם במספר עבודות . לבסוף הסוס "שמשתוקק" למקום טוב , מוצא מקום שבו הוא חוזר למנהל הטוב שלו.
כל אחד צריך לקרוא את הסיפור כדי לדעת מה זאת
אכזריות שנגמרה, והיא מתחילה להסתיים על ידי אנשים של החברה שלנו
זה מסית אותנו למרוד ,נגד אכזריות החברה, שעושה כסף בעזרתם של החיות, אבל לעולם לא דואגת להם באמת!.