הרוח בערבי הנחל
הספר "הרוח בערבי הנחל" הוא ספר שקט, המתנהל לאיטו ממש כנחל שבשמו. יש ושאונו מתחזק, כנחל היורד במפל, אולם לעולם חופף עליו התום והשקט של בריותיו.
הספר מתאר קטע בחייהם של מספר גיבורים
קטנים, הדרים כולם לגדות נהר התמזה וביער הסמוך לו. בספ נפגוש את החולד הכמה לידידות וישר הלב, את
עכבר המים הנבון, את מר קרפד סוער-הרוח והשחצן ואת התחש - הסמור - החזק ומעורר הכבוד.
הספר מתאר את היצורים הקטנים הללו, שבדרך כלל אין הבריות מבחינים בהן, בחיבה רבה ובירידה לפרטים שעשויה לגעת לליבם של אנשים מסויימים. הוא מוליך אותך במחילותיו החמימות של החולד ובתחושה הבטוחה והמוגנת שהן מעניקות בחורף, בעמידתו הנבוכה של החולד הביתי למול עכבר המים אמיץ הלב ורב העלילות, בהשלמתו של החולד עם עצמו וקבלתו בין ידידיו.
מעל לכל, אני סבור, זהו ספר על ידידות. הגיבור הבלתי מוכרז של הסיפור ואחת הדמויות המשעשעות והכנות שבספרות, שוגה בדמיונות ובתאוות נהיגה על מכונית. את המכונית, בפראותו ובעזותו, הוא שודד. (לא פחות). נוגעים ללב הם ידידיו של הקרפד באופן בו מסייעים לו ידידו להתגבר על תאוות המכוניות שלו ושחצנותו, וזאת באמצעות נזיפה בו, השתלטות עליו, ואף כליאתו בביתו.
הספר מכיר בבריותיו, על חולשותיהם ומאורעות חייהם, ומחבב אותם מאד. למדתי ממנו לא מעט על טיבה של ידידות והתייסות ישירה ופשוטה לזולת.
בספר מטושטש למדי הגבול בין בני האדם ובעלי החיים, בייחוד בכל הנוגע לקרפד. מר קרפד מאמץ לו מנהגים אנושיים, נוהג במכונית אנושית, נכלא על ידי בני האדם בבית האסורים. יצויין, כי בני האדם שבספר אינם מביעים כל תמיהה על התערבותו של קרפד בחייהם, הם מגיבים לכל היותר ב...מיאוס. יתכן שעובדה זו מרמזת על כך שהסופר לא התכוון לספר על
בעלי חיים קטנים בלבד.
ספר שיש בו רוע ומידות רעות, אבל הכל בתום שובה
לב. מאוייר בידי הצייר ארנסט ה. שפרד, שאייר גם את פו הדב.
נכתב ספר המשך על ידי
ויליאם הרווד, והוא נקרא "החורף בערבי הנחל". בספר ההוא מר קרפד משתדרג ל...מטוס.
סקירות נוספות אודות הרוח בערבי הנחל