ההוביטמחבר : ג'.ר.ר טולקיןתרגום : עבודה משותפת של טייסי חיל האוויר וחבריהם בשבי המצרי {1970-1973}ההוביטים הם יצורים קטנים
אפילו מהגמדים,הם אוהבים
חיים ונוחות,שתייה ואוכל טוב,כמה שיותר פעמים ביום,עישון מקטרת בחצר או ליד האח, ובין לביו תנומה קלה,חיים שקטים בלי הרפתקאות.בעיני ההוביטים יציאה למסע או הרפתקה נחשבת לחוסר תרבות,משפחה שבניה יצאו להרפתקאות נחשבה נחותה. בילבו נחשב ל"מחונך" ומיושב בדעתו למרות שבדמו היו גנים ממשפחה ידועה לשמצה,סבו היה הרפתקן מפורסם.גם בילבו האמין שהוא מחוסן מ"המחלה",ושאין סיכוי שהוא אי פעם יצא למסע או הרפתקה. חייו באמת היו שלווים ושגרתיים מאוד עד אותו יום בו ביקר אותו הקוסם, הידוע עוד מימי סבו,גנדלף הגדול.בילבו קיבל אותו בהתלהבות ובסבר פנים יפות,אך ברגע שגנדלף הזכיר "הזמנה להרפתקה",ברח ממנו כמו מאש,נכנס לביתו וסגר על עצמו את הדלת, אך לא לפני שהזמין אותו,רק מתוך נימוס,לשתות איתו תה למחרת היום בילבו היה מכניס אורחים ידוע רק שהוא לא
ידע לאן תוביל אותו ההזמנה הזאת,וכשלמחרת בשעת התה נפלו עליו שלושה עשר גמדים במצנפות צבעוניות,והתנהגו כאילו הוזמנו לבית מלון,הוא היה מבולבל מאוד.רק כשהגיע הקוסם התברר לו, שהחבורה היא משלחת היוצאת לארץ רחוקה, כדי להציל את אוצרות הגמדים שנשדדו ע"י הדרקון הענק "סמוג", והוא,בילבו, גויס בלי ידיעתו למשלחת לתפקיד הפורץ, לא פחות.בתחילה הוא התנגד בתוקף אך למרות החינוך ה"נכון" שקיבל,הגאווה והגנים נצחו,והוא מצא את עצמו למחרת, בדרך למסע ארוך ומסוכן,שיעבור דרך יערות מפחידים,הרים תלולים,ומערות חשוכות.במסע הזה הוא ילחם בטרולים,וינצל ב"נס" מיצור מבחיל בשם "גולום",שרצה לאכול אותו לארוחת בוקר,אותו "נס" יציל אותו שוב בהמשך ,מלהבות אש הדרקון,ובמלחמה נגד הגובלין,אך לא רק ה"נס" עוזר לו,בילבו מגלה בעצמו כוחות וכישרונות שלא ידע שיש לו,הוא היה שוחר שלום מטבעו אבל ידע להילחם כשצריך.הוא תיווך בין יריבים ,וחוש הצדק שלו מנע שפיכות דמים מיותרת.בילבו שיצא למסע בחברת גמדים שחשבו שהוא קטן וחסר תועלת,הפך לאישיות חשובה, ומאוד מוערכת,הגמדים נשבעו להיות לשרותו עד סוף חייהם,והגמדים חיים הרבה שנים,וכל שאר היצורים שפגש הפכו להיות חבריו הטובים עם מקום של כבוד שמור בבתיהם.