בהתחלה מסופר על מלחמת ששת
הימים.שאברהם היה קטן ויצא עם סבתו לרחוב לחלק לחיילים הצנחנים עוגיות. הוא נתקל
בחייל
בשם גיורא שאמר לו שהוא דומה לביתו הקטנה, כמו כן סיפר שהוא נורא מתגעגע
אליה ואל אשתו, גיורא גם ביקש מאברהם
לשלוח למשפחתו מכתב שלא הספיק לשלוח ואברהם
כמובן הסכים.
לאחר מספר שנים אברהם החליט ללכת לצבא לצנחנים. אביו ששמע שהוא עוזב את
הישיבה והולך לצבא החליט לנתק את הקשר עם בנו.
כדי להתקבל לצנחנים אברהם יצחק השקיע מאמצים רבים, אך אף מפקד לא רצה לקבל אותו למחלקה שלו. חוץ
מגדי המ"מ (מפקד מחלקה) שראה מההתחלה באברהם משהו מיוחד ורצה אותו אצלו. גדי
תמך בו ועזר לו מאד וכשהיה צריך עזרה אישית לא היסס להעניק לו על מנת להשתפר.
בצבא אברהם נתקל בקשיים רבים הוא לא היה כל כך מקובל מאחר וכל הזמן שמר על
מצוות הדת תמיד ציטט פסוקים ולמד גמרא בזמנו הפנוי.
גם חברו הטוב ביותר של אברהם כפיר, תמיד עזר לו והזמין אותו בשבתות אליו
מפני שאברהם גר בירושלים וחשש להגיע לביתו לאחר כניסת השבת שמא יחלל את השבת.
כפיר הכיר לאברהם את בת דודתו
לילך והם התקרבו זה לזה. אברהם הכיר את
משפחתה של לילך ולילך את משפחתו אחותו של אברהם הזמינה אותה לביתם והם נהיו חברות.
כך נודע לאברהם שאביה של לילך נפטר זה הוא גיורא שביקש ממנו לשלוח להם את
המכתב, כך לילך התקשרה יותר לאברהם עד שאברהם הבין שהוא עושה טעות וחוטא והחליט
לנתק את הקשר עם לילך . לילך מאד נפגעה אך השלימה עם העובדה, לאחר זמן מה פרצה עוד
מלחמה מלחמת לבנון שבה גדי מת.ואברהם נפצע ושוחרר, אברהם התחיל להבין מה עשה ללילך
והחליט ללכת ולבקש את סליחתה וכך נגמר הסיפור.