מאת: טלי בשוראי יצקוביץ
כולנו מרגישים לפעמים ש"זה שלנו" אבל לא כל כך נעים לנו להתעקש. לילדים הרכים אין
שוב בעיה לעמוד על שלהם ובעיקר להתעקש על מה ששייך להם לפי דעתם. כזהו התנין , גיבור הספר, התנין משוכנע ללא כל הגיון שהנהר הנמצא בלב היער הוא שלו בלבד.הוא פשוט לא רצה לחלוק את הנהר עם יתר חיות היער, לכן הפחיד אותן מאוד מאוד, וכך הרחיק אותן מהנהר. למעשה נהג כשליט כל יכול והחיות המסכנות היו צריכות לשתות ולהתרחץ רחוק רחוק. אך לא לזמן יכול היה התנין לשלוט כך ללא הגיון בנהר. את הלקח שלו הוא למד מעכבר קטן ואמיץ שהציל אותו מכאב שיניים טורדני. הסוף כמו תמיד, התנין הפך לחבר ליתר החיות וכולם חלקו יחד את הנהר. בחיים זה לא בדיוק ככה, אבל יש מה ללמוד מהתנין, הוא הגיע למסקנה הנכונה, שכדאי ומומלץ להתחלק עם חברים. מי שמתעקש על אוטוריטות נשאר מבודד ובודד. הספור פשטני וחינני ויחד עם זאת עובר את רף הקטנטנים, הציורים מרהיבים, החיות מחייכות בין דפי הספר ומזמינות את הטף להמשיך לדפדף. יפה עשה המאייר שצייר את התנין לא מפחיד בכלל ואפילו ידידותי לקורא ..עובי הדפים גם הם ידידותיים למשתמשים הצעירים וניתן לדפדף בספר ב"כוח" ועדיין ישאר שלם. ספר קריא, מעניין וכייפי..מומלץ לגילאי הגן, שם אין ברירה צריך ללמוד להתחלק עם אחרים.