מאת : טלי בשוראי יצקוביץ הכותרת מסכמת את
הספור , אמא רוצה לשון עד מאוחר ואיתמר רוצה שהבקר יתחיל בשש כל ימות השבוע בלי להבדיל
בין שבת לחול. מה טומן בחובו הקונפליקט יגלו הקוראים בסוף הספר. הסכמים חד צדדיים, כעסים, חיבוק והשלמה עם המציאות טמונים בין דפיו של הספור המציאותי הזה.
העלילה רצה בקצב שתואם את ההתרחשויות , קשה לברוח מהאווירה העצבנית קודרת שהספר משדר. מין ראליטי שמרבית ההורים מכירים מחיי היום יום, ובכל זאת למרות החמיצות ששוררת במרבית הדפים הסוף נעים למראה- חיבוק ונישוק . ברור שאיתמר נצח במאבק על קצור שעות השינה של אימא גם בשבת. האיורים רציניים,עצובים וכעוסים מה שלא אופיני לספרות ילדים אך אין ספק שהם משקפים את הלכי הרוח של הדמויות ומשרתים היטב את העלילה. .