הבלש שמפיניון והחיפושית שנסעה לאבוד – נעמי בן-גור
איורים: דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ברחוב הברוש מסתובב גנב ולוקח
חופשי כל מה שנראה לו שימושי לצרכיו. השכנים מתחילים להיות מודאגים ומחליטים בהסכמת שוקי, השוטר בדימוס, שישמור על הרחוב. עובר עוד יום, ובכל זאת, למרות ששוקי עושה מלאכתו נאמנה, ממשיכים דברים נוספים, חלקם ממש מיותרים, להעלם גם מתחת לעיניו הבולשות. זה בדיוק הזמן לבקש את עזרת הבלש שמפיניון, שמשמו נודף ניחוח של מאכל גורמה צרפתי עשוי פטריות. ביחד איתו מקבלים גם את הילדה שרון שלומדת בכיתה ב' בשעות היום ובשאר הזמן לומדת דברים חשובים מהחיים משכנה הבלש. הבלש מתחיל לתהות ברצינות מחויכת, בעיקר לאחר שמישהו מעלים גם את מכונית החיפושית הגרוטאה שלו עצמו. תוך כדי סיעור מוחות, הבלש
מתפנה להגיש את עוגיות
המדלן המפורסמות שלו... ושל פרוסט, שכמובן אינו מוזכר בסיפור. רק לאחר שנעלם העץ הגדוע, הצבעים, הכלב של הילדה, הצוות המצומצם מתחיל לשבור את הראש מי צריך את כל הדברים האלה. גנבים טיפוסיים גונבים דברים קצת אחרים. למרבה השמחה הם לא מתאמצים יותר מדי, הגנב, שלא יודע שהוא כזה, מופיע באמצע הסיפור, בתמימות רבה, אבל הקורא הצעיר כבר מתחיל לנחש שהתעלומה עומדת להיפתר. ספר בלש לייט לילדים, כתוב היטב, זורם בעברית מעוררת מחשבה וחיוך. הכתיבה של בן-גור גדושה באסוציאציות רבות שמשתלבות היטב בטקסט וזורמות איתו ללא הפרעה, מי שמבין ומכיר נהנה ומי שלא, נהנה גם כן. לפעמים בן-גור מתפנה להסביר, דרך גיבוריה, את האסוציאציות המילוליות, דרך אנקדוטות היסטוריות ידועות ועוזרת בכך להעשיר את שפתו ולהרחיב את אופקיו של הילד תוך כדי גרימת הנאה למשחקי המלים. הנה למשל כאשר צוות החקירה מחכה לעוגיות המדלן ואלה אינן מגיעות, מציע שוקי השוטר בדימוס: "אז נהפוך את מה שאמרה המלכה מרי... מרי... אינטרנט, אם אין עוגות נאכל לחם." שמפניון עונה מיד "לא, לא, לא, אם אין עוגות נאכל עוגיות. היום במקום עוגה עגיתי משהו אחר." "שמפיניון תמיד אומר 'עגיתי' במקום אפיתי, והם לא מתקנים אותו, כי 'עגיתי' היא מלה נחמדה." בספר ניתן למצוא עוד כמה נחמדות כאלה.