סיפור על אהבה וחושך

סיפור על אבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז,שיצא לאור בשנת 2002.בספר שעלילתו קופצנית ואינה לינארית,מתאר בגוף ראשון עמוס עוז, ילדות בירושלים ונעורים בקיבוץ חולדה,על רקע תקופת המנדטוהחיכוך עם ערביי הארץ,הקמת המדינה ושנותיה הראשונות.
עוז משרטט קווים לדמות דורותיה הקודמים של משפחתו המזרח אירופאית.הספר רצוף הרהורים פוליטיים וספרותיים ומצייר בעוקצנות,אך גם במידת אמפתיה,אנשי רוח ופוליטיקאים שבהם נתקל,אביו דוד,המלומד הדגול חוקר בית שני,יוסף קלוזנר.ש"י עגנון שגר בסמוך לקלוזנר,דוד בן גוריון שהתכתב עם עוז מעל דפי דבר והזמינו לפגישה ואחרים.אהבתו הראשונה של עוז הייתה,לפי הספר,המשוררת זלדה שלימדה אותו בכיתה ב''.אחד הקטעים המרשימים הוא זה שבו נזכר עוז בפרץ השמחה העצום עם אישור האו"ם את תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמ''.
אולם יותר מאשר תיעוד תרבותי והבעת עמדת שמאל ציוני מוצקה,ספרו זה של עוז הינו תיאור אישי מורכב וכואב של ילדות בצל נישואיהם המיוסרים של הוריו,אמא דכאונית ואבא מלומד,קרוב אך גם מרוחק,שהקריירה שלו פוספסה בצל הדוד הגדול.הטרגדיה המשפחתית מגיעה לשיאה כאשר עמוס הילד בן 12,אז אימו מתאבדת.
עוז הודה שבכתיבת הספר נטל לעצמו חופש יצירתי מהעובדות.יצירה זו היא אחת היצירות הטובות ביותר של עוז.הספר תורגם לכמה שפות וזכה לשבחים בארץ ובעולם כאשר בעקבותיו הוענק לעמוס עוז הפרס התרבותי הגדול של גרמניה,פרס גתה על מפעל חיים.