תיאור חיי הרב
הראשי לישראל. ישראל מאיר שכונה בשם "לולק",
חווה כילד מגיל שמונה את נוראות השואה. סלקציות, מחנות
עבודה וריכוז, מחלות ומוות סביבו. הוריו ואחיו הקטן שמואל
נרצחו, אך לפני שנלקחה אל מותה השליכה אותו אמו של לולק אל נפתלי
אחיו הגדול, וציוותה על נפתלי לשמור על לולק. נפתלי נשא
אותו מוסתר בתוך תיק גב, וכך הגניב אותו עם הגברים שיועדו לעבודה,
לחיים. נפתלי הסתיר אותו בביתן כשיצא לעבוד ושאר הגברים גוננו
על הילד מפני הרוצחים. הוא היה הילד הצעיר ביותר במחנה
בוכנוואלד וניצל פעמים רבות מהמוות, לעיתים רק בשל קסמו ואישיותו הקורנת,
כשקדושת החיים וארץ
ישראל נותנות לו ולאחיו כוח להמשיך. עם
סיום המלחמה ושחרור המחנה על ידי הצבא האמריקאי, האחים
נלקחו למחנות נוער לילדים ניצולים, שם ניסו להנעים את זמנם,
אך האחים סרבו לבקשות המבוגרים מהם לחיות מחוץ לארץ שם יוכלו
לחיות ברמה גבוהה ועלו לארץ ישראל כדי להמשיך את שרשרת הרבנות בת
שלושים ושמונה הדורות, מצד אחד נחשבו הבנים למכובדים, בני הרב
מפיוטריקוב וצאצאי שושלת אדירה ומכובדת, מצד שני עמדו יתמותם,
דלותם והזלזול בניצולי השואה בארץ באותה התקופה נגדם. הם
מגיעים בארץ למחנה הפליטים בעתלית וישראל מאיר מגלה כי
יש לו חצי-אח, שיקו הגר, שחי בארץ ונולד מנישואיו
הראשונים של אביו לאישה שנפטרה בהמשך, וכן מגלה פרטים רבים שלא ידע על
משפחתו מפי אחיו, רבנים ואחרים שזכו להכירם בצורה טובה יותר
ממנו. הוא לומד בישיבות מכובדות בירושלים ובצפון, ועם בגרותו
נושא לאישה את בתו של אחד הרבנים הגדולים והמכובדים, בזכות
אופיו ורצונו לגדול ולהצליח. חלק זה של הספר מתאר את עלייתו
לגדולה של ישראל מאיר, הוא היה הרב
הראשי של נתניה ושל קהילות
רבות אחרות, וכמובן הפך להיות הרב הראשי האשכנזי של מדינת
ישראל, הקים בית פורה, ובפגישותיו עם מנהיגי העולם כולו- ביניהם
האפיפיור בזמנו, מלכת אנגליה, פידל קסטרו, הרבי
מלובביץ', ראשי ממשלות ישראל ואחרות ועוד רבים- הוא מתאמץ לסייע לעם
היהודי כולו, בישראל ומחוץ לה.