יצחק רבין

הספר "יצחק רבין -  1922-1995" בהוצאת אביבים בע"מ מתאר במילים ובתמונות את סיפורו של האיש שאת ימי חייו הקריב להקמתה וביסוסה של מדינת ישראל. דרך עשרה שערים מלאי תוכן ומראות אנו נחשפים, טפח אחר טפח לפועלו של האיש ולחייו עשירי התוכן והעשייה. 
החל מזמן הולדתו שבירושלים ובית הוריו אל מסלול נעוריו בבית הספר "כדורי", השתלבותו בפלמ"ח ובמלחמת העצמאות אל תפקידיו הצבאיים בצה"ל, שיאו של מסלולו הצבאי כרמטכ"ל מלחמת ששת הימים ויציאתו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, חזרתו לארץ וביסוס מעמדו במפלגת העבודה על ידי פנחס ספיר עד כהונתו הראשונה כראש ממשלה בתחילת יוני 1974. בשער השביעי אנו נחשפים אל רבין המתמנה  לשר הביטחון בממשלת האחדות 1984- מהלך אשר הוביל ליציאה מלבנון ובמקביל להתמודדות עם האינתיפאדה - התפרעויות הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. נקודה זו מכריעה בחייו של רבין משום שהפיתרון הצבאי נראה יותר מתמיד כלא מחויב במציאות.
 ב-1992 מנצח רבין בפרימריס של מפלגת העבודה ומתמנה לראש הממשלה לאחר קיום הבחירות ביולי אותה שנה. 
שני השערים האחרונים מרגשים במיוחד עם תיאורם של מאמציו והצלחתיו להעמיד את ההסכמים הראשונים  עם יו"ר אש"ף - יאסר ערפאת (הסכמי אוסלו א') וכן ההפשרה המידית של מלך ירדן - חוסיין לקיום חוזה שלום בין שתי המדינות. טקס חתימת השלום נערך במעבר הגבול בערבה - אוקטובר 1994. 
קצת פחות משנה לאחר מכן נערך טקס חתימת הסכם נוסף עם הפלסטינים (אוסלו ב') על מדשאות הבית הלבן במעמד נשיא ארה"ב - ביל קלינטון.
בשבת ה- 4 לנובמבר 1995 נערכה עצרת תמיכה למפעלי השלום של רבין וממשלתו בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. 3 יריות פילחו את גבו של רבין בירידתו ממדרגות העירייה לרכבו. יריות אלו סגרו את הגולל על פועלו של האיש וקיפדו את חייו. את הרצח ומראות הכאב והצער מתאר השער העשירי וחותם את הספר בהעמדת זכרו של רבין בפנתיאון של פורצי הדרך במדינת ישראל לצד בן גוריון ובגין.
עצרת ההמונים בכיכר במלאות שבעה למותו מבהירה עד כמה היה האיש קרוב לליבם ורוחם של מאות אלפי אנשים ברחבי המדינה מיום היווסדה ועד יום מותו. לצד תמונת רבין כסמל, מגן וציון לשבח על עשייה, הקרבה והכרה נותר גם הזכרון על חייל/מנהיג שסיים את חייו בדרך טראגית וכואבת. חייל של שלום.