.
לא, אדוני הנציב! מאחורי הקלעים של הפוליטיקה והמינהל בישראל
יצחק גל-נור
דפים מיומנו של נציב שירות המדינה בשנים
1994-1996
הספר משלב תובנות מלאות חוכמה והומור על התפר בין פוליטיקה למנהל בישראל של אמצע שנות התשעים ומעניק, מבלי דעת אולי, גם חלון "לא מדיני" לתקופה של ממשלת רבין השניה. גל-נור, מאישי האקדמיה הבולטים שמילאו גם תפקיד חשוב בשירות הציבורי, הוא מרצה באוניברסיטה העיברית בירושלים, לשעבר איש מודיעין ובמקור, כך נראה, מברזיל. השילוב של שני הראשונים אולי הביא לכך שגל-נור היה מן הכותבים הבולטים בתחום של סודיות ממשלתית. גל-נור ראה את הספר כמתאר ומנתח שלושה רבדים: הקושי של אאוטסיידר "לפעול בתוככי המערכות הפוליטייות והבירוקרטיות, "איך ניסיתי ולא הצלחתי, לשנות את הבירוקטיה הממשלתית, "כיצד נופלות (ולא נופלות) הכרעות, ומתקבלות (ולא מתקבלות) החלטות בממשלת ישראל". (עמ' 9-10).
בין המידע העולה מן הספר:
1. ידידיו בחו"ל אמרו לו בפליאה "שהקווים בין הממסד למתנגדיו אינם תמיד ברורים, אולי בגלל השירות התבאי, אולי בגלל ההזהות עם המדינה" (29). נראה לי שיתכן שהדברים משתנים, בין היתר, מכיוון שהשירות הצבאי הוא פחות בקונסנסוס.
2. התקציב הוא כלי העבודה החשוב ביותר של המנהל (31).
3. חפיפה טובה מתקיימת כש"היוצא מעוניין שהנכנס יצליח, והנכנס לא חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם. זה צירוף נדיר. הדבר החשוב ביותר שהיותא יכול לעשות הוא להוריש לנכנס את רשת הקשרים הקריטיים שלו. שייקח אותו לפגישות עם אנשי מפתח , יצביע על מחליפו ויגיד להם "מעתה תעבוד איתו כמו שעבדתם איתי". צריך גם להעבר רשימה של ענינים תלויים ועומדים, ורשימת בעיות (30).
4. מכל העובדים הבכירים ביקש נייר קצר של: תאיור תמציתי של תפקידו ותפקידי הכפופים לו, החלטות החשובות שקיבל בשנה האחרונה, בעיות עיקריות שנתקל בהן בעת ביצוע התפקיד, התעות לשינויים, אם יש.
5. הכין רשימה של למעלה ממאה איש לפגישות לרגל החפיפה במאמץ להבין לאן נוחת (צילום אוויר), דיאגנוזה ופרוגנוזה. (51)
6. באקדמיה מוצהר הקולקטיבי (הוראה, מוניטין, כנסים) הוא משני לעומת המוצר האישי (מחקר) (47).
7. הממשל הישראלי הוא ריכוזי בצורה עודפת "כתפישה, אולי כאדאולוגיה" 336.
בין האנקדוטות/ציטטות העולות מן הספר:
1. כשנשאל על ידי רה"מ רבין האם יש לו ניסיון ב"ניהול מערכות גדולות" אמר:"מעולם לא הייתי נציב שירות המדינה". ורבין שאהב את התשובה אמר לו שגם הוא אמר "שמעולם לא היה שגריר בוושינגטון" בטרם נכנס לתפקיד. (26)
2. קבע שהיועץ המשפטי לממשלה בזמנו, בן יאיר, הוא טיפוס "לא מקשיב" ובעל "צורך כפייתי להרשים" (42).
3. סיפר שאביגדור ליברמן משך את בקשתו לעבוד במשרד החוץ כאיש צעיר לפני הבדיקה הבטחונית כי "שינה כיוון" (546 ).
4. תאר תפקידו ככזה ש"לא קל להכשל בו וקשה להצליח" (57).
5. חוקים מינהללים: חוק הטריטויאליות (נאמנות לארגון גוברת על הגיון), חוק הפזיזות המנהלית (פזיז זה עם עשית משהו בלי להתייעץ איתי), חוק ההתיעצות (אם לא התייעצת עברת על הדיבר של "אל תפתיע אותי") הגם שהתיעצות אינה מבטיחה דבר.
6. כללי בוהן לרפרמה מנהלית: עדיף לעשות דרך אנשי הארגון ובאמצעותם ולא דרך גורם חיצוני, כשיש אי וודאות עדיף לפתוח חזית רחבה, מתח בין הצורך בבני ברית לזמן שלוקח לגבש ברית, צריך לשאוף לשינוי תרבות
פורסם ב-: ספטמבר 08, 2009
ביקורות ותקצירים נוספים בנושא ביוגרפיות