הספר נפתח בהקדמה מאת גיולה מאנדי ז"ל, מאמן נבחרת הונגריה בשנות ה-50 שזכתה לכינוי "נבחרת הפלא" ומאמנו של סטלמך בנבחרת
ישראל.
סטלמך ז"ל מתאר בספרו את ילדותו ונעורתו באם המושבות ותחילת הרומן שלו עם כדורגל בכלל והפועל פ"ת בפרט. סטלמך מספר איך הקריירה שלו החלה לתפוס תאוצה כשעלה לקבוצת הבוגרים של
הפועל פ"ת:
"כבר נרמז לי אמנם כי עומדים להכליל אותי בהרכב הקבוצה הראשונה, במשחק גביע נגד הפועל בלפוריה, אך עדיין סירבתי להאמין. ליתר ביטחון, נסעתי באותו בוקר לשחק, בתל אביב נגד קבוצת גדנ"ע יהודה. כך, פשוט, כדי לא לצאת 'קרח מכאן ומכאן'. חזרתי הביתה, אכלתי בחופזה את ארוחת הצהריים ויצאתי למגרש. וארון עט עליי מיד עם בואי, ותוך גערה ממש שלחני לחדר ההלבשה: 'נחום, מה אתה חולם? לך קח את החולצה מספר 8, אתה משחק היום בקבוצה הראשונה'. הייתי מוכן באותו רגע לבלוע מטאטא, לנשק את הדשא ואת לחייהם של 21 השחקנים האחרים, כי רגע זה נחשב בעיניי הרבה יותר מהזכייה הגדולה ביותר בטוטו או במפעל הפיס. אני, אני – משחק כבר בקבוצה הראשונה, במדיה הרשמיים של האגודה (לא העלובים של קבוצת הנוער), במחיצת שמות שהיו בעיני ממש אלילים." סטלמך מספר בפרוטרט על הפועל פ"ת שזכתה ב-5 אליפויות רצופות וב-2 גביעים, על דרכו בנבחרת ישראל ששימש גם בה גם כקפטן, ובין היתר גם את המשחק הבלתי נשכח במוסקבה. כמו כן משולבות אי-אילו אנקדוטות ממסעה של הפועל פ"ת במזרח התיכון.
שזורות לכל אורך תמונות נדירות מהקריירה של נחום סטלמך בהפועל פ"ת ונבחרת ישראל.